מנהל המערך לרפואה דחופה במרכז הרפואי 'צאנז' ע"ש לניאדו בנתניה, ד"ר אמיר שחר טוען כי "הנתונים שבתי החולים בקריסה אינם נכונים". לדבריו "במלחמת יום הכיפורים בתי החולים קלטו ביום אחד 3200 חולים ולא קרסו. בתי החולים אינם בתפוסה מלאה של חולים בקורונה. ביום שישי עמדו מחלקות הקורונה בני בתי חולים עם 100 אחוז תפוסה, שניים עם 96 אחוז תפוסה וכל השאר בתפוסה של 60 אחוז".
האזינו
בשיחה עם בצלאל קאהן במהדורת הבוקר כאן ב'קול חי', אומר ד"ר שחר כי "המשפט הנכון לתאר את מה שקורה בבתי החולים זו 'שחיקה', שחיקה של הצוותים. עבודה ממשוכת בתנאים קשים, התמגנות, עבודה קשה ושוחקת לאורך זמן שלוקחת מאיתנו הרבה משאבים. אז אם הבעיה היא בתי החולים תתגברו את בתי החולים".
עוד באתר:
הנתונים לא נכונים
"הבעיה היא", ממשיך וטוען ד"ר שחר "שמזינים אותנו בנתונים לא נכונים. עושים 40 אלף בדיקות – אז 4 אלף מאומתים. אם יעשו 100 אלף בדיקות – אז יהיו 10 אלף מאומתים. המאומתים האלה אינם חולים. חולים אמיתיים יש 30/40/50 ביום. הנקודה היא הגדרת החולים הקשים, משרד הבריאות שינה את ההגדרה לפני חודשיים והוסיף למאגר החולים הקשים עוד 20/30 אחוז שהם לא קשים".
ד"ר שחר מדגיש כי אינו מכחיש את קיום המגיפה: "חלילה אינני אומר שאין מגיפה, יש מחלה והיא קשה – אבל היא פוגעת במתי מעט, בשבריר של אוכלוסייה ועל האוכולוסייה הזו עדיין לא מגינים היום, אם בבית אבות ב'שומרת' נדבקו שליש מהדיירים וחצי מהעובדים – אז מישהו לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך".
ד"ר שחר מציע בתור דוגמא "בוא נעשה ניסוי, אם מחר לא נעשה בדיקה אחת – יגיעו לבתי החולים ולקופות החולים 30-40 חולים בכל מדינת ישראל".
לטענתו, כמות המאומתים גדולה עשרת מונים מהכמות הידועה "אנחנו מעריכים שעל כל מאומת אחד שהגיע לבדיקה יש בין פי שניים לבין עשרה כאלה שבכלל לא מגיעים לבדיקה, הוירוס עובר דרכם ועוזב אותם".
סגר אינו פתרון
כמו כן, טוען ד"ר שחר, כי סגר אינו פתרון: "סגר אינו יעיל ואיננו פרקטי לטיפול במגיפות – כך קבע כבר ארגון הבריאות העולמי. אני לא אפרט כרגע את כל הסיבות. הנתונים מראים שבמדינות שהטילו סגר התחלואה הייתה יותר קשה. המדינה שהכי סובלת כיום מהקורונה זו 'פרו' עם הסגר הכי ארוך והכי אכזרי שהיה, כנ"ל ארגנטינה. המדינה שהכי פחות סובלת זו שוודיה, אם כי היא טעתה בטיפול בקשישים. אבל שם אין היום תחלואה. רוח המודל השוודי היה לא לעשות שום דבר אלא רק להמליץ לאנשים לעבוד מהבית, לא להתגודד, לעטות מסיכות במקומות סגורים והוירוס התפשט באוכלוסייה ויצר בסופו של דבר חסינות. אבל שוב, הם טעו שהם לא בודדו את הקשישים ולכן הייתה שם תמותה".
אילו אני הפרוייקטור
ד"ר שחר מפרט באילו צעדים היה נוקט אילו היה מנהל את המאבק בנגיף: "אם אני היום הפרוייקטור, אני פותח את כל המדינה לפעילות רגילה, ממליץ לאזרחים להישמר מחשיפה למי שידוע כחולה, ממליץ לחולים להישאר בבית -אגב זה נכון גם לחולי שפעת, מגן בצורה הדוקה על קשישים שבריריים ולקשישים שכן רוצים להמשיך בשגרה אני ממליץ איך להתנהג. במישור השני אני מחזק מאוד את בתי החולים, אני נותן להם תקציבים, תקנים ותמיכה כדי שיכולו להמשיך לטפל גם בחשודים כחולי קורונה וגם להמשיך ולטפל בשאר האוכלוסייה".
