וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:
בשבת קודש הקרובה יחול יום ראש השנה, וכולנו נקרא בעזרת ה' בפרשת וירא. שם מסופר שאבימלך לקח את שרה אמנו, והקדוש ברוך הוא העניש אותו שלא יוכל להוליד, ורק לאחר שהחזיר את שרה אמנו לאברהם אבינו, התפלל אברהם עליו שיוכל להוליד, ומיד אחר כך מסופר שאברהם אבינו בעצמו הוליד בן.
ואמרו חכמינו זכרונם לברכה שיש קשר בין הסיפורים, שאברהם בטבעו לא יכול להוליד, וזכה לבנים, בזכות שהוא התפלל על אבימלך שיוכל להוליד, כי כל המתפלל על חבירו הוא נענה תחילה.
עוד באתר:
ושואל רבינו האור החיים הקדוש, הרי הקדוש ברוך הבטיח כבר לאברהם אבינו, הרבה לפני הסיפור עם אבימלך שיהיו לו בנים, ואם כן מה היה צורך בסגולה של 'המתפלל בעד חבירו נענה תחילה'?
ומבאר רבינו הקדוש: כי הקדוש ברוך הוא רוצה לפעמים שישועת האדם תבוא דוקא על ידי סגולה מסויימת שהוא יקיים, ומזמין לידו אפשרויות לקיים את הסגולה. וזה גם היה אצל אברהם אבינו שמכיון שהקדוש ברוך הוא הבטיח לו בן, זימן לידו את המצוה שסגולתה לזכות לזה.
ונמצינו למדים, כי 'סגולה' היא בגדר השתדלות שהאדם עושה לזכות בישועה, כי לפעמים הקדוש ברוך הוא רוצה שהישועה תבוא דוקא אחרי עשיית הסגולה. [אבל כמובן שגם לאחר הסגולה, אין הדבר מובטח, רק לפעמים הוא האמצעי להביא את הישועה].
ולכן צריך האדם ליזהר בכל מצווה שבאה לידו, אולי השם יתברך זימנה לידו, כי חפץ הוא שבסגולת מצוה זו תבוא לו הישועה.
וזה לשון קודשו: 'כי תפילתו על אבימלך הוא דבר המעמיד לפקידת שרה והבטחתו יתברך היתה שיתן לו בן, והזמין לו ה' מצוה שסגולתה שיפקד ובזה נתקיימה הבטחתו, והוא אומרו כאשר אמר, פירוש, ולצד האמירה שאמר ה' הוא שנזדמן לו הדבר ונפקדה, כי כשירצה ה' להיטיב, יזמין המצוה שסגולתה היא הטובה המבוקשת'.
[אור החיים וירא פרק כא פסוק א]
