היו כורעים • חיים ולדר בסיפור מהחיים

השבוע הביא ולדר סיפור שמופיע בספרו 'שימו לב אל הנשמה' – על ר' אלכסנדר שהיה בעל קול יפה אך מיאן לגשת לעמוד ביום כיפור מכיוון שלצערו לא היו לו ילדים ותמיד אמר שאין לו מי שיעזור לו לקום ב'כורעים' ולכן לא יגש, וגם לא בראש השנה כי ידע שלא תהיה לו ברירה ביום כיפור, מתפללי בית הכנסת היו מקשיבים לו ב'גניבה' בתפילתו האישית ואפילו מרחבי השכונה היו מגיעים להקשיב, עד אותו יום של נר שלישי של חנוכה בו בשעה טובה נולד לו בן, בשנה הבאה ר' אלכסנדר ניגש, אך בתפילת 'והכהנים' הוא נעצר עד שהוכנסה העגלה עם ילדו התינוק, וממשיך להתפלל כורע ונעזר בעגלה לקום, וכך הוא 'נעזר' בבנו שלמה בהתאמה לגילו בשנים הבאות עד לכשבגר ובאמת עזר כשגם הוא היה לו קול יפה ויש שאמרו יותר יפה משל אביו, עד שיום אחד פרק שלמה עול ור' אלכסנדר גירשו מביתו תוך שהוא מודיע לו שאינו בנו, עברו ימים שלמה נהיה שחקן תיאטרון גדול ואביו שקע באבלו. ימי הסליחות הגיעו ור' אלכסנדר ניגש לעמוד, הגיע ראש השנה ור' אלכסנדר סירב לגשת, ולהפתעת כולם ביום כיפור הוא ניגש לעמוד עד כדי כך שזקני הקהילה אומרים שקולו זהה לקולו של אביו ר' בנימין, בהגיעו ל'כורעים' הוא השתתק עד שלפתע נכנס אל בית הכנסת בנו עם ערימת התלתלים וטלית עליהם נעמד ליד אביו ומסיע לו לקום, ובסיומה תופס אותו אביו והודף אותו מלפניו והציבור גועה בבכי, וכך כמה שנים היה המעמד חוזר על עצמו גם כשנולד לשלמה בן, התינוק היה מגיע בעגלה, וכששאלו את שלמה מדוע הוא מגיע לקבל בזיונות ענה הוא שזה חשבון שלו. עדי הזקין רבי אלכסנדר ונפטר תוך כדי תפילת 'והכהנים', השבעה, הגילוי המפתיע של שלמה, החזרה בתשובה של שלמה והתפילה המרגשת בעמוד שנה לאחר מכן עם בנו.

האזינו: