מסמך החוקרים לקבינט: "תיתכן תמותה מוגברת עקב העומס בביה"ח"

בניתוח שהוגש היום (רביעי) ל"מגן ישראל", המל"ל ולקבינט הקורונה על ידי צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית והדסה, שעוסק בניטור מגפת הקורונה, נמסרו עדכונים בנוגע לתחלואה ולתמותה הצפויה בתרחישי ייחוס שונים לסגר, לפי פרמטרים בריאותיים וציבוריים שנמדדו מאז ראש השנה.

בנוסף, הוסבר כי ניכרת במהלך השבועיים האחרונים עלייה גבוהה באחוז הנפטרים מתוך המאושפזים במצב בינוני וקשה.

בין היתר, עולה האפשרות כי תמותה מוגברת זו נובעת מירידה בביצועי מערכת הבריאות, זאת עקב העומס הרב שנוצר בבתי החולים ועל הצוות הרפואי בהם או שייתכן שהחולים מגיעים מאוחר לבתי החולים או שהמשאבים המצויים בהם אינם מספיקים להישרדותם של החולים.

עוד באתר:

גלריית ענק

כינוס היסטורי: "רוצים להשמיד אותנו; למסור את הנפש"

נתי קאליש

צפו

המגיש נפגע מתגובות קוראי 'אמס'? "צביטה בלב"

פנחס בן זיו

אחד על אחד

אלחנן משמרתי חושף: כך הפכתי שיר רוסי לפיוט

יוסי חיים

חולייה גדולה ומחומשת

תקרית חמורה: 12 מחבלים הניחו מארב ותכננו לבצע חטיפה

שמעון כץ

זאת ועוד, בימים אלו בודקים המומחים מדוע חלה ירידה ניכרת שבמספר ימי האשפוז של מי שנפטר מקורונה במהלך חודש ספטמבר. בגרף שפורסם תחת הכותרת "אינדיקטור אפשרי לירידה בביצועי מערכת הבריאות", הראו החוקרים כי ממוצע הימים עד תמותה מהמחלה ירד מ-15 ימים לכ-11 במהלך תחילת ספטמבר. "מדובר באינדיקטור לירידה אפשרית ביכולת ההשרדה של מערכת הבריאות", מבהירים החוקרים בדו"ח שלהם.

מתוך מדדי התחלואה, גם היום נראה כי הסגר, שהחל לפני כעשרה ימים, לא מראה עדיין השפעה מספקת. "ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות ידרוש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק", מציינים החוקרים בדו"ח.

החוקרים התייחסו ליציאה אפשרית מדורגת מהסגר בהמשך. החוקרים מדגישים כי יש חשיבות רבה בניהוג היציאה מהסגר באמצעות מדדים רבים, הקשורים לא רק למספר הנדבקים המאומתים היומי, אלא גם למגמות בתחלואה הקשה, ולביצועי המערך האפידמיולוגי, ויכולות האחיזה שלו בשרשראות הדבקה.

כעת מטרת העל, לדידם, היא להגיע לרמות תחלואה שיאפשרו "בידוד וכיבוי של התפרצויות", כלומר גיבוש של חיים לצד המחלה עד למציאת פתרון רפואי דוגמת חיסון או תרופה.

באופן מיידי, החוקרים מקווים להגיע למקדם הכפלה יומי קטן מ-0.9 תוך יכולת שימורו לאורך מספר שבועות. הגעה למקדם יומי של 0.9, לטענתם, תאפשר דיכוי של גל הקורונה הנוכחי תוך שלושה שבועות.

"על מנת לאפשר ייצוב שגרת חיים בזמן ההתפרצות, ניתן לשקול חזרה של מערכת החינוך בכיתות נמוכות בלבד ובאזורים שאינם 'אדומים' בקפסולות עם הפרדת סגל (בשונה ממה שבוצע), וחידוש פעילות משקית ארצית ללא התקהלויות במקומות סגורים וללא החרגות בדומה למתווה 'אזורים אדומים'", נכתב במסמך.

המומחים החתומים על הדו"ח החדש הם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה.