למה לא מכות?
אחת השאלות ששואלים אותי הורים רבים היא – 'איזה עונש לתת לילד'?. אך לפני שנשיב איזה עונש ואיך נבחן מהו תפקידו של העונש?
תפקידו של העונש הוא למעשה "להחזיר למוטב" ולעזור לילד לפתח מערכת פנימית נפשית ומוסרית, בעלת שליטה עצמית, המתריעה מפני עשיית רע ובוחרת בטוב. בהתאם לכך, ננסה לבחון מה לומד הילד מכל אחת משיטות הענישה ונתחיל בפוסט זה דווקא בענישה האסורה , הלא מקובלת ושאינה מובילה למטרה המרכזית של "סור מרע ועשה טוב".
זה המקום לחזור ולהדגיש כי עונשים פיזיים עברו מן העולם ושהחוק אוסר על הורים להכות את ילדיהם! עם זאת, ישנם הורים שעדיין משתמשים לצערנו בשיטה זו ואף מלמדים זכות עליה "לפעמים אין דרך אחרת", "הילד חייב להרגיש שאני מתכוון ברצינות" או "גם אני כשהייתי ילד קיבלתי ומכות והנה לא קרה לי כלום". אולם, אם הורים אלו היו מוכנים לשקוע בזיכרונות באותם רגעים בהם הוכו כילדים יתעוררו בהם רגשות השפלה, חוסר אונים וציות מתוך פחד.
יתר על כן, הורים שמשתמשים במכות כענישה מודים לא פעם שהילד לא רק שאינו מתקן את דרכיו אלא נוצר מעגל אינסופי של 'חטא ועונשו' . ילד שמקבל מכות אינו מפתח מצפון פנימי ואינו מפתח מנגנון פנימי להתגברות על יצר הרע ולכן במצבים בהם הוא כן 'לומד לקח' הוא עושה זאת מתוך הפחד מפני עונש חיצוני. לא פעם, ילד כזה יעדיף לקבל מכות מאשר לוותר על המעשה שעשה או על תחושת ההנאה שקיבל במעשהו. לעומתו, ילד המסוגל לחוש רגשות חרטה ,המערכת הפנימית המצפונית שלו תזהיר אותו ותעכב אותו מלעשות מעשה רע.
עוד באתר:
ילד שמתחנך על מכות אינו לומד להפנים איסורים ולפתח מצפון והרהורי תשובה, אינו לומד להפעיל מערכת התראה פנימית ואינו מסגל לעצמו שליטה עצמית.
ילד זה לומד לצערנו דברים אחרים שההורים אף לא התכוונו אליהם, כך למשל:
כיצד להימנע מרגשות האשמה והחרדה שמתעוררים לאחר התנהגות רעה?
הדרך הקלה והמהירה להפחית רגשות אלו הוא דווקא על ידי כאב פיזי, שבאופן פיזיולוגי משחרר הורמונים שמרגיעים. מכאן שלא מפליא לראות ילד שלאחר שקיבל עונש פיזי מרגיש חופשי לחזור על מעשיו ללא רגשות אשמה. הורים שטוענים 'לפעמים הוא ממש מתחנן לקבל מכות' יש בכך התרעת אזהרה שהילד מפתח מנגנון לא בריא שעשוי להתפתח למזוכיזם, במובן זה שכאב פיזי על דברים אסורים מעורר הנאה ותחושת שחרור.
ילד שעסוק כל הזמן בפחד מפני סמכות חיצונית אינו עסוק ברגשות חרטה ותשובה אלא ביצירת תחבולות למיניהן כדי להבטיח לעצמו שלא ייתפס בקלקלתו. ילד זה לא יפנים את הסמכות החיצונית בתוכו כחלק מהמערכת המוסרית שלו אלא יהיה עסוק איך להימנע מלהסתבך איתה ועדיין להמשיך לעשות ככל העולה על רצונו.
ילדים להורים שמכים, חווים את ההורים חסרי אונים וחסרי שליטה ומפתחים בתוכם עוצמות חרדה גבוהות מאד . די מהר הם לומדים שהעולם אינו מקום בטוח, וחשים שהעולם הפנימי והחיצוני מתפרק ללא שליטה. מצב שמגביר את מעגל המכות.
הורים רבים המשתמשים במכות עושים זאת לא פעם מתוך חיפוש ענישה מהירה ומידית ללא חשיבה והשקעה ומתוך תחושת חוסר האונים שלהם "אבל מה אני יכול לעשות?".
על שאלה זו נשיב אי"ה בפוסט הבא שיתייחס לדרכי ענישה מקובלים המסייעים לילד ולהורה גם יחד.
ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית. מטפלת במבוגרים וילדים- פסיכותרפיה אישית , זוגית והדרכת הורים. קליניקה פרטית באלעד ובירושלים.
מרצה במכללה החרדית מבח"ר , חברת סגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה. מרצה לציבור הרחב בנושאי יחסים במשפחה ובריאות נפשית ומנהלת את הפורום "פורטל הנפש" שבאתר בחדרי חרדים.
אתם מוזמנים להמשיך לשלוח שאלות ותגובות לכתובת [email protected] או לנייד 052-6346334
