היום (שלישי) במהלך ישיבת ועשת הקורונה, הוצגה תכנית חלופית לסגר, הכוללת שמירה קפדנית על ההנחיות אך פתיחה מותאמת של עסקים ומערכת החינוך.
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) כי "אסור שתהיה אנרכיה, יש חוק וחייבים לכבדו אך יותר ויותר אנשים ורשויות מודיעים בריש גלי כי יפרו את ההנחיות משום שאבדו את אמון במערכת". ביטון הבהירה כי "בכדי להשיב את אמון הציבור – יש לדבר אתו בשקיפות, בגובה העיניים, ולתת לרשויות המקומיות לנהל את המאבק". ביטון אמרה כי לא לבצע אכיפה כנגד יחידים ההולכים לבדם ברחוב, "אלא על מוקדי התקהלות והדבקה".
יו"ר הוועדה קראה לממשלה לאמץ את התכנית, טיפול משולב ומותאם בנגיף – להשיב באופן מיידי את תכנית הרמזור אפילו באון שמתמקד באזורים בתוך יישוב, ולהסיר את ההגבלות שאין בהם הגיון אפידמיולוגי כריחוק מהבית, טייק אווי, יציאה לטבע ועוד".
עוד באתר:
פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הציג את עקרונות המשרד ליציאה מהסגר, "סיכון אפידמיולוגי נמוך, עמידה במדדי התחלואה לפי לוח הזמנים, הסברה ואכיפה והעברת סמכויות לרשויות המקומיות".
גרוטו הוסיף כי "לאחר הסגר – נחזור למתווה הרמזור. כיום אנו במדדי תחלואה טובים מבחינת הצלחת הסגר, ואם הציבור ימשיך לשמור על ההנחיות – ביום ראשון כבר נגיע למדדים הרצויים" אמר גרוטו בדיון.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור הציג תכנית שגיבש עם רופאים נוספים, ומטרתה עיצוב שגרת-חיים בצל הנגיף, תוך מזעור התחלואה והתמותה. עקרונות התכנית כוללות השקעה במערכות הבריאות, הרווחה והחינוך. והתמקדות בהגנה על אוכלוסיות בסיכון.
לוין ציין את ההקפדה על הגבלות בהתקהלויות בחלל סגור, ובפרט אלו הכוללות פעילות בסיכון גבוה: שירה, צעקה, אכילה, תוך העמדת חלופות להתקהלויות אלו באוויר הפתוח, ועידוד פעילות בסיכון נמוך באוויר הפתוח, כגון טיול בטבע או השתתפות בפעילויות ספורט.
במערכת החינוך, קרא לוין להבחין על פי גיל התלמידים והסיכון שלהם להידבק ולהדביק, וכן לבדל על סמך תחלואה יישובית: באזורים עם תחלואה קלה – מתווה לימודים ישים ובדרגת סיכון נמוכה (כלימוד במשמרות, לימוד בקבוצות קטנות בחללים גדולים, למידה 'היברידית' המשלבת למידה פרונטלית ומקוונת, ועוד). באזורים עם תחלואה גבוהה או לאחר התפרצות משמעותית במסגרת החינוכית (אך לא לאחר הדבקות בודדות)- לימודים מקוונים 'עד יעבור זעם'.
