בספטמבר, הממשלה אישרה את הצעתו של שר האוצר ישראל כץ (הליכוד) לקצץ בשכר חברי הכנסת והשרים בשיעור של 10% ולבטל את עדכן השכר בתחילת 2021.
מעבר לקיצוץ בשכר הח"כים והשרים אישרה הממשלה להטיל על כ"ץ לבחון הרחבה של קיצוץ השכר (וביטול העדכון שבתחילת 2021) גם על נושאי משרה נוספים ובהם נשיא המדינה, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל, לצד השופטים, הדיינים ונושאי משרה נוספים. שכרם של נשיא המדינה והמבקר נקבע על-ידי הכנסת בעוד ששכר נגיד הבנק ישראל נקבע על-ידי הממשלה. בנוסף קיבלה הממשלה את הודעת שר אוצר שלפיה בהידברות עם ההסתדרות תובא הצעה כללית גם על עובדי המגזר הציבורי, לרבות הבכירים, שתכלול הפחתת שכר.
משרד האוצר הפיץ כבר ב-15 באוקטובר את תזכיר החוק להפחתת שכר נושאי משרה להערות הציבור, בהתאם ליוזמת שר האוצר כץ והחלטת הממשלה. החוק מציע כי תתבצע הפחתה בשכרם של כל נושאי משרה המוזכרים בחוק המוצע. ההפחתה צפויה לחול על כ-1,000 נושאי משרה ותחסוך כ-70 מיליון שקל בשנה.
עוד באתר:
על רקע משבר הקורונה והמצב הכלכלי שנוצר בעקבותיו, ועל מנת להשתתף בנטל הכלכלי המוטל על כלל הציבור בישראל, הוחלט לבצע את ההפחתה בשיעור של 10% בשכרם של נושאי משרה מעל לשכר של כ-40 אלף שקל. זאת, במסגרת הוראת שעה עד לסוף שנת 2021
אלא שבשל מניעת מינויים שכחול לבן רוצה בהם על ידי הליכוד, כמו מינוי מנכ"ל למשרד המשפטים, שיהיה בוועדה הבוחרת את פרקליט המדינה, הטילה כחול לבן וטו על כל פעילות החקיקה של משרד האוצר. כך יוצא ששכר החכי"ם והשרים מזנק ב-6,000 ש"ח מדי חודש.
שכר חברי הכנסת והשרים מתעדכן מדי שנה בהתאם לשכר הממוצע במשק. הצעת החוק שביקשה לבטל את העדכון נבעה בין היתר מההבנה, שהשכר הממוצע במשק יעלה בשל היעדר משרות חסרות איוש בשל הקורונה. המשרות המיותמות הן לרוב של צעירים ובעלי שכבות בינוניות וחלשות שהוצאו לחל"ת כתוצאה מנגיף קורונה.
