ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה, שאינו מאויש מזה כאחת עשר חודשים, החלה את תפקידה בתקופה האחרונה, כאשר אמש (ראשון) בחצות הסתיים המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד.
האם ההליך מתנהל בשקיפות? לא בטוח. מבדיקה שערך העיתונאי אברהם בלוך ומתפרסמת באתר 'סרוגים', עולה כי נציגי הציבור בוועדות האיתור לשירות המדינה, לרבות ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה, אינם חשופים לכלל המידע הרלוונטי למינויים.
על פי הפרסום, נציגי הציבור בוועדה אינם חשופים לתלונות שהוגשו נגד פרקליטים בפרקליטות המדינה אשר חוסים תחת מעטה כבד של סודיות. זאת, על אף שכרבע מהתלונות שהוגשו לנציב תלונות הציבור כנגד פרקליטים בשנה החולפת - נמצאו מוצדקות.
עוד באתר:
מתברר, כי בעלי הגישה למידע הם הפרקליט עצמו נגדו הוגשה התלונה, הממונה עליו, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה.
יצויין, כי במקרה כזה מה שעלול לקרות הוא מצב בו נציגים בוועדה מצביעים עבור אדם ללא שנחשפו לכלל המידע הרלוונטי לגביו, ויתכן כי אם היו מודעים לתלונות שהוגשו נגדו ונמצאו מוצדקות - לא היו מצביעים עבורו.
המידע שאינו גלוי בפני נבחרי הציבור, הם תלונות שהוגשו אל נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, בהם אף תלונות שנמצאו מוצדקות - אך חסיונם מעוגן בחוק כאמור. עם זאת, על פי החוק, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה רשאים להתיר פרסום של פרטי התלונות נגד הפרקליטים אם קיים עניין ציבורי לכך.
מטעם היועץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה לכתבה בסרוגים כי: "הרינו להפנות אותך לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, מכוחו פועל הנציב, ובעיקר לסעיף הסודיות שבו".
