נפתח בשאלה:
אם אחד מאיתנו היום היה מקבל ניסיונות מעט כמו ניסיונותיו של אברהם אבינו?
מישהו היה יכול לעמוד בזה?
עוד באתר:
שיזרקו אותך לכבשן האש, יקחו ממך את אשתך, יבקשו ממך לעבור דירה מארץ ישראל לאוסטרליה, ולא מספיק זה מעל הכל יצוו אותך [מן שמיא כמובן!] לשחוט את בנך?
ספק אם מישהו היום בתשפ"א, כל אחד ודרגותיו הוא, היה יכול לעמוד בניסיונות מעין אלו…
ואם כן אנו רואים שאברהם אבינו אסף את כל כוחותיו, אחרי העקידה (רש"י) חזר לבאר שבע ומשם לחברון לקניית השדה של מערת המכפלה לקבור שם את שרה.
"ותמת שרה בקריית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" (כג,ב).
ישנם הרבה ביאורים בפרשה מדוע נכתב "לבכותה" בכא"ף קטנה, ואחד מהם הוא זה שאברהם ידע רום מעלתה של שרה ואת מקומה בגן עדן לכן העדיף לבכות קצת, והספידה בכל מזמור אשת חיל המוכר לכל בית יהודי הנאמר בערבי שבתות כשיר ושבח לעקרת הבית (מדרש תנחומא חיי שרה ד) ומתוך הספדה וסיפור שבחיה בכה מעט.
ואם כן שאנו קוראים את כל פסוקי התורה בתחילת פרשתנו שומא עלינו להבין מה חיזק את אברהם אבינו אחרי מיתת שרה עד כדי כך שהתורה אומרת מיד אחרי הספדו של אברהם "ויקם אברהם מעל פני מתו", מיד קם ונשא ונתן עם עפרון על קניית המערה?
אפשר לבאר את הדברים על פי דבריו הנפלאים של רבינו החתם סופר זצוק"ל שכתב וזה לשונו (חת"ס עה"ת החדש, ליקוטים עמוד רלח', ד"ה: "שירו לה'", [מתוך הספר "פרדס משה"]:
שירו לו שיר חדש היטיבו נגן בתרועה, כי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה, נראה לפרש דאנו צריכין להאמין דגם אם ח"ו יגזור ה' דבר אשר לא יהיה טוב לעיני בני אדם, עכ"ז אנו שמחים משום שבודאי הקב"ה עשה זה לטובותינו, וזה שאמר שירו לו שיר חדש היטיבו נגן בתרועה, הכוונה כי ידוע שהתרועה מרמז על יום צרה כיום מלחמה, ואעפ"כ אנו שמחים משום כי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה, ואנו מאמינים שהכל נעשה לטובותינו".
אברהם אבינו לימד אותנו לדורות, שגם אם יעבור עליכם צרות ודברים שהנפש יהיה קשה לה מאוד לעמוד בזה, בין כל הקשיים תכניס את הקרן אור הזו בתוך הלב שתאמר לך :ידידי, הכל מה' יתברך !!!, והכל, ממש הכל לטובתך !!!, שתאמין בזה זה גם יחייה אותך וירים אותך מכל המשברים!!!
איך זה עובד?
אמר פעם בעל הנתיבות שלום זצוק"ל (באר הפרשה, וירא תשפ"א)(נת"ש מכתבי קודש, מכתב רכ', ובהערה שם):
בהיותי ל"ע בבית החולים בעיתים [זמנים] הקשים ביותר , חייתי ממאמר חז"ל שאמרו 'הקב"ה מראשותיו של חולה', והרגשתי כי 'כותל המערבי' שאמרו חז"ל (שמו"ר פרשה ב,ב, מדרש שוחר טוב תהלים יא) שלא זזה שכינה ממנו הרי בחינה זו לי מראשותי, וזה נתן לי כוח להתגבר על כל המצבים".
גם כשחולים מרגישים את ה' יתברך בכל הענינים, וזה נותן את כל הכוח !!!!
ולא רק בחולי הדברים אמורים:
בענין זה מצאתי מעשה הממחיש לנו באופן נפלא את הדברים (באר הפרשה, שם, אות ז):
לאחר המלחמה הנוראה פגש ה'משגיח' הגאון ר' גדליה אייזנער זצ"ל באחד ממכריו לפני המלחמה, וקרא בשמו כשהוא שואל לשלומו, ענהו הלה שכבר סר מן הדרך רח"ל – כבר אינני אותו פלוני… כמי שאומר שהפנה עורף לכל עברו ולכל היהדות, ושינה שמו ומעשיו לרעה רח"ל. החזיר לו ר' גידל במילים נוקבות בכדי לשבר אוטם לבבו:
'וכי מי לימד אותך לדבר בשפה כזו, האם אותו רשע ימ"ש… והייתה כוונתו לעוררו ואמר, הרי אבדתי את אבי ואמי וכל בני משפחתי, כיצד אפשר להבין וכיצד אפשר להמשיך… המתין לו ר' גידל ונתן לו לשפוך את כל מועקות לבבו, לאחמ"כ החל להרעיף עליו דברי ניחומים והתחזקות , ובתוך הדברים אמר לו, וכי הינך מבין כיצד יתכן שידבר אדם בווארשא בפולין וישמעו את קולו באמריקה, ואעפ"כ הינך משתמש בו..
הרי שאין צריך להבין הכל… ואם כן בידך לעבוד את אלוקי אביך אף אם אינך מבין דרכי הנהגתו…
לאחר שנים רבות הלך ר' גידל ברחובות תל אביב, והנה נוסע בכביש איש שומר תורה ומצוות כשהוא רכוב על "אופנוע סירה", וקרא לעברו, ר' גידל עלה אל ה"סירה", אלא שלא ידע ר' גידל כיצד נכנסים ומתיישבים שם, אמר לו הרוכב, וכי את הכל אתה מבין… וכי הינך מבין כיצד יתכן שידבר אדם בווארשא וישמעו את קולו באמריקה… מיד הכיר בו ר' גידל כי זה 'אותו האיש', שדיבר עמו אחרי המלחמה, וסיפר לו האיש כי דבריו הציתו בו את אש הקודש בלבבות ומכוחם חזר לדרך התורה והמצוות….
כמה יש לנו ללמוד מאותו אדם שאחרי ששמע, קיבל, והחליט ש"לא הכל אנחנו מבינים".
כי הכל ממנו…
והידיעה שאנו בידיו היא הגורמת !!!
המאמר נכתב לרפואת:
בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
מו"א דוד בן שמחה הי"ו
מ"א יפה בת זוהרה תחי'.
ולהבדיל לעילוי נשמת:
שלמה ידידיה בן מזל ז"ל.
ת.נ.צ.ב.ה.
