פרופ' למשפטים טליה איינהורן, חברה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי, שמנהלת מאבק כנגד כניסתן לתוקף של תקנות סדרי הדין האזרחי החדשות, מסבירה בשיחה עם בצלאל קאהן במהדורת הבוקר כאן בקול חי: "הרפורמה יקרה מאוד למתדיינים. היא גורמת לכך שאם אתה בעל דין שמגיע עכשיו לבית המשפט אתה לא תראה שופט בשלב הראשון אלא תצטרך לעבור שורה של הליכים מקדמיים שבהם אתה גם משלם לעורך דין, גם מאבד ימי עבודה, תיאלץ לעבור דרך מזכירים משפטיים שיעמדו בשערי בית המשפט ויחצצו בינך לבין השופט, ועד שאתה תראה שופט ההוצאות שלך תהיינה כל כך גבוהות שיהיה לך קשה, ואני מדברת על מי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו, יהיה לו קשה מאוד להתמודד".
האזינו
"דבר שני", מוסיפה איינהורן: "לדוגמה, אם אתה תובע בנזקי גוף, מחייבים אותך בתקנות החדשות להגיש חוות דעת רפואית מיד עם הגשת התביעה, וזה למרות שעדיין חסרים נתונים ולמרות שהשופט יכול אחר כך כשהעניין יגיע לפניו למנות מומחה מטעם בית המשפט. חוות דעת כזאת עולה עשרות אלפי שקלים. מדוע לחייב את התובעים החלשים להוציא דבר כזה מכיסם? בדרך כלל התובעים בדיני נזיקין, אלה שתובעים נזקי גוף – הם לא מהעשירון העליון".
עוד באתר:
https://www.93fm.co.il/radio/648046/
איינהרון מציינת כי ברפורמה נאבקים גם ארגונים שתומכים באוכלוסיות חלשות: "בפני ועדת החוקה שדנה בנושא באו ארגונים של נכים ושל אנשים החולים במחלות קשות וביקשו מוועדת החוקה לא לאמץ את הרפורמה מפני שהם רואים את הנטל שהם יצטרכו לשאת בו. יותר מזה, השופט יוכל לפסוק הוצאות על כל בקשה שמגישים ללא קשר לתוצאות המשפט. אתה יכול אפילו להיות הזוכה בסופו של יום ואף על פי כן אתה תיאלץ לשלם הוצאות, אגב לא רק לצד השני – אתה עלול למצוא את עצמך משלם לטובת אוצר המדינה".
איינהורן מסבירה כי "סדר דין אזרחי אלו תקנות שעקרונית שר המשפטים מוסמך פשוט להעביר אותם בחתימת ידו. בלי ועדת חוקה, בלי ביקורת חיצונית ושום דבר. הבעיה המרכזית אגב היא שלבית המשפט ניתן שיקול דעת בלתי מוגבל כמעט, זה אקטיביזם שיפוטי. המשפט האזרחי הוא מגילת הזכויות הכלכליות של האדם בחברה – כל המחלות שאנחנו רואים בבג"ץ היום יועתקו לדין האזרחי. לשופט יש סמכויות שלא קיימות בשום דמוקרטיה מערבית ואין לו כלים גם לברר את האמת. זה הליך לא תקין".
"זה גם ישחרר לגמרי את בית המשפט העליון מהעיסוק בהליכים אזרחיים, והוא הגוף היחיד שיש לו סמכות לקבוע תקדימים בישראל המשפט אזרחי. וזאת כי לערכאת הערעור נתנו את הסמכות לדחות ערעורים על הסף, ללא דיונים וללא נימוקים. אין לזה אח ורע", מוסיפה פרופ' איינהורן.
עוד אומרת פרופ' איינהורן: "תהיינה עכשיו רק 180 תקנות, שזה כלום ושום דבר. בכל דמוקרטיה מערבית יש מאות רבות ולנו עצמנו יש כיום 600 תקנות וזה לא הרבה. אם משווים לאנגליה למשל שזו שיטת משפט דומה – אין לבית המשפט בישראל שום הוראות הדרכה איך להחיל את שיקול הדעת. שיקול הדעת מאוד רחב".
"מה הבעיה פה? מה שחשוב במשפט זה ודאות דיונית. בלי ודאות דיונית זה קודם כל מזמין יותר תיקים כי אנשים שלא יודעים מה הדין נאלצים ללכת לבית משפט כדי לברר מה יקרה אבל מצד שני בית המשפט יהיה יקר מאוד. זה עלול להוביל לאנרכיה" היא מזהירה. "הכתב המשפטי של רדיו קול חי פרסם אתמול כתבה המפרטת את ליקויי הרפורמה. אני ממליצה בחום למאזינים לקרוא אותה".
לדבריה "אנחנו רגילים כיום לאנרכיה במשפט חוקתי והיא באמת מייצרת בעיות מאוד קשות. עדיין לא הייתה לנו אנרכיה במשפט אזרחי. כשאתה מגיע לאנרכיה במשפט אזרחי, במדינות שאתה לא יכול לישב בהם סכסוך בדרכי שלום, מה שקורה הוא שכל דאלים גבר. אנשים מתייאשים מללכת לבית המשפט. הרפורמה הזאת מובילה אותנו למקום הזה. שלא לדבר על הצדדים החלשים במשק ועל הרתעת משקיעים שיחששו למצוא עצמם נאלצים ליישב סכסוכים עסקיים במערכת משפט שכזאת".
"הרפורמה התקבלה בהליך לא סביר בעליל. בלי לאתר את הבעיות בתקנות הקיימות, בלי בחינה כלכלית המתחייבת על פי הנחיית היועמ"ש ובלי לקיים דיון רציני. עד היום מסרבים להציג את הפרוטוקולים של הדיונים. כשהשר אמיר אוחנה הקים ועדה שתבחן את הרפורמה, תבעה השופטת אסתר חיות להוציא מהוועדה את ד"ר אסף פוזנר ואותי בטענה שאנו לעומתיים, מבלי לקיים דיון לגופן של הטענות המפורטות שהגשנו במסמך שחיברנו".
"לנוכח אי הצדק החמור שייגרם אם הרפורמה חלילה תיכנס לתוקף, חובה למחות, לא להרפות ולעשות הכל כדי להעביר את רוע הגזירה", מסכמת פרופ' איינהורן.
