האם מותר לפתוח את קברי ילדי תימן לצורך בדיקה?

כידוע, כבר לפני זמן רב הצעת החוק של ח"כ נורית קורן בנושא פתיחת קברי קטינים יהודים יוצאי תימן, מזרח ובלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה ("חוק פתיחת הקברים") אושרה במליאת הכנסת ברוב מוחץ.

הצעת החוק קובעת הסדר שבמסגרתו יוכלו בני משפחה (כלומר ילדים, הורים, אחים וילדי האחים), לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש את פתיחת הקבר של יקירם ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה.

בחוק עצמו מוסדר כל ההליך הטכני ונקבע כי תנאי למתן צו פתיחת קבר הוא שהנסיבות העובדתיות של המקרה מעלות ספק בדבר זהות הגופה הקבורה באותו קבר. ההסדר שבהצעת החוק נוגע גם בסוגיות הלכתיות הקשורות לכבוד המת, בחוק אף הוטמע התייחסות ההלכתית של הרב הראשי לישראל וראש הוועדה לכבוד המת.

מדי פעם עולה הנושא הכאוב הזה שוב ושוב לסדר היום, מהיבטים וצדדים שונים, ובפרט מחמת הגרורות הרבות שנגרמו בעטיו של חטיפת הילדים שלעולם לא ישכח מעל דפי ההיסטוריה היהודית – עולמית.

פוסק עדת תימן, הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי שליט"א כתב מכתב בו צידד אף הוא בהיתר לפתיחת הקברים. "נדרשתי לחוות דעתי הענייה, אודות השמה והשערורייה, אשר נהייתה בארץ בעוונותינו הרבים לפני כשבעים שנה, אחרי העלייה הגדולה מתימן על כנפי נשרים בשנת ה'תש"ט, שנעלמו מאות מילדיהם הקטנים ונלקחו מחיק אמותיהם, ולא נודעו עד היום הזה עקבותיהם".

"הממונים עליהם טענו שהיו חולים ונקברו, אך זה חשוד מאד כי על כל פנים היה שלא בנוכחות בני משפחתם. וכל החקירות והדרישות עד עכשיו, העלו חרס, ולשמים עולה זעקתם".

"והנה, זה מקרוב הוחלט והוסכם על ידי השלטונות להרשות לבני משפחותיהם לפתוח את הקברים לראות ולבדוק אם אמת נכון הדבר שאכן יש שם עצמות, דהיינו שאין הקברים ריקים. וגם אם כן נמצאות שם עצמות, לעשות להם בדיקת דנ"א לאמֵּת אם הם הם. מעתה יש לדעת האם מותר הדבר על־פי ההלכה לדעת תורתנו הקדושה".

"זאת אשיב בס"ד, כי אחר העיון וליבון העניין בספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים, עלה בידינו שהדבר מותר, ואין בזה חשש חלילה מצד בזיון למת, או משום חרדת הדין וכדומה. ואדרבה נראה שהדבר הוא לטובת החיים והמתים ולתועלתם, וגם לכבוד כל ישראל – עם־ קדושים שאינם מעלימים עין ומחרישים לנוכח גזלתם, ולהוקיע נגד השמש מוכרי נפשות אֵחיהם מבני ישראל", כתב הגר"י רצאבי שליט"א.

זקן רבני תימן, הגאון הגדול רבי שלמה קורח זצוק"ל, מי שכיהן עד לפטירתו כרבה של העיר בני ברק, כתב בספרו עריכת שולחן חלק י"ב (סימן שס"ב אות כ"ו), תשובה מנומקת לחייב את פתיחת הקברים במקרה זה, ואלו הם דבריו: "על אף שידוע חומרת העניין של פתיחת קברי המתים, מכל מקום ילדי תימן שנגנבו כשהם תינוקות כשעלו לארץ ישראל, וביניהם אחותי ברכה, וטוענים שהם מתו. מצוה לעשות בדיקת עצמות כדי לדעת אם אמת שהם מתו או שנגנבו".

"וזאת משום כי יש בזה איסור חמור, שנאמר "וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת" (שמות כ"א, ט"ז). ובפרט כדי לייחס איש לאביו ולאמו, כדי שלא יכשל באיסורי עריות החמורים. וגם מציאתם היא כפרה על עוון הדור".

"צא וראה, כמה נענשו השבטים במכירת יוסף, ואף על פי שלבסוף מצאוהו וחזר אליהם. על אחת כמה וכמה במכירת אלפי תינוקות, מי ישור עונש עוון זה רח"ל. וכבר חיברתי קינה על צערם של אבי ואמי זלה"ה". ויצוין עוד, כי כן הייתה דעתו של מרן הראש"ל הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בעל ה"יביע אומר" בתשובותיו חלק ט' יורה דעה סימן ל"ו, יעוין שם באורך.

הגר"ש קורח זצ"ל, אף כתב קינה, מדם לבו. (מתוך ספרו קינה ושירה שיצא לאור בימים אלו):

"הומה לבי לא אחריש
שמתי נפשי בכפי לגלות זוועתם
אללי לאמהות בִּקְרוב לִדתָן צעקו בחבלים
לחשש הרוּ לקש ילדוּ
על פרי בטן לא חסו
איך חרולי לב ישעשעו יונקים
מרחם בלי רחמים יצאו לבית קברי ארורים
עינִי דמעה הורידו כל הורים
עפעפים נזלו מים
מלאי כלבי תרמית תרמלו כלובים
איך שרידי להבת אש כמוני
מחקו רחמים ואחוה
איך לבבם לא נמס בעת חמס
פניהם כוסו בסלעי נחושת
אבות למלכי סדום הם.
גם נפש ורכוש נגואלו ידיהם
סבבו סחרו לסחור בספרי יקר וחמדה
חטאתם חרותה חרושה על כל עלה ודף
החרישו על מעוללי עוולה בעוללינו
כאב זה לנצח, רפואה אין לו.
ארורה רחם שלא הפילתם
מלאכי זעם וקצף ישולחו בהם
לכלימה זכרונם לעד
לשנינה ולקללה לעולם למעלימי סוד
חרפתם צידקו מושכי עט שקרים
אין א-להים בלב חטאים
אף בצועקי צורחי היכל היכל היכל ה'".