כישורי חברה מתחילים ממקום של עצמאות, כשהילד מרגיש שהוא עצמאי, שהוא יכול לבד ליצור קשר עם אנשים במרחב שמחוץ למעגל המשפחתי, והכישור הזה לא פעם תלוי בכך שאנחנו ההורים יותר נשחרר את הילד ואפילו נעודד את הילד להיות עצמאי, אפשר פעם בשבוע לחשוב איך אני יכול לקדם את הילד שלי בעצמאות שלו, כמובן הכל יחסי לפי הגיל שלו. אם לדוגמא החלטנו לקנות לו ממתק, אז שהוא יבחר אותו, ואם הוא כבר בוחר אז שהוא ישלם, ואם הוא משלם כבר אז אנחנו נחכה מחוץ לחנות, אם הוא מבוגר יותר אז מדי פעם להתייעץ אתו אפילו על דברים לא חשובים, כך הוא מתחיל להרגיש בוגר, בעל דעה מה שיעזור לו לשחרר את התלות שלו מאתנו ויאפשר לו לבחור לעצמו את מסלול העצמאות מה שיוביל למסלול ניצול היכולות החברתיות שלו.
עוד נקודה חשוב כשהילד מספר לנו כמה קשה לו בחברה לא למהר ולתת לו עצות, לפעמים יהיה נכון להקשיב לו, ולאחר מכן לומר שזה קשה וצריך לחשוב מה עושים, עדיין לא לתת לו עצות, אם אנחנו מרגישים שהוא זקוק לעצות נכון יהיה לומר לו: "כשאני הייתי בגיל שלך וסבלתי מאותה בעיה אז עשיתי כך וכך" כלומר גם נתינת העצות מגיע ממקום של : "שותפות וחברות" ולא ממקום מתנשא, כי מקום מתנשא שאומר: "תעשה כך או תעשה אחרת" רק יגרום לו להרגיש יותר מושפל ויותר חסר ערך ותועלת.
בנוסף לכך נכון יהיה מדי פעם בסעודות משפחתיות לשתף את הילד יותר (באווירות ש"כיף" וקל יותר להרגיש משוחרר)
גם נכון שאנחנו ההורים עם הילד נהיה יותר בקשר ובעיקר קשר של "חברות" משחק ביחד, טיולים ביחד, לצאת לקניות ביחד, קודם כל בבית הוא יקבל את תחושת החברות ואז מהמקום הזה יהיה לו בסיס טוב לצאת החוצה לחברה.
גם נכון יהיה שבבית ההורים יראו ביניהם קשר טוב שבא לידי בתקשורת נעימה שכל אחד יכול להביע את דעתו אפילו שהוא מנוגדת ובכל זאת להמשיך לתפקד, כך הילד מבין שאם הוא מרגיש משהו או חושב משהו הוא לא חייב לשמורת את זה לעצמו, ואם הוא יביע את עצמו הוא לא "ייפגע".
בהצלחה.
