גשם ללא הפסקה: פרשת ויצא \ הרב נהוראי משה אלביליה

הוא עמד מרותק…

לא יכל להזיז את עיניו מהחלון…

אבי.. אבי… קראה אמא..

אבי, ילד בעל צרכים מיוחדים, הסובל מאוטיזם בתפקוד גבוה, מאוד אהב לראות את הגשם, איך טיפה אחר טיפה יורדת לה אל הארץ ויחד הן יוצרות שלוליות גדולות, בכל פעם שהיה יורד גשם אבי היה רץ אל החלון ונעמד למשך דקות ארוכות, מה שהיה מרגיע אותו מאוד מאוד…

"אמא..", רץ אבי אל אמא, למה הקב"ה מוריד גשם, למה זה נצרך?

בוא ואסביר לך, התערב אבא בשיחה, ברשות אמא היקרה שלנו, הגמ' אומרת (תענית ד.) שהגשמים שיורדים לארץ מועילים אפילו לחיטים הנמצאים מתחת לקרקע…

אתה מבין מה עושה הגשם?

הקב"ה נתן לנו מתנה, דבר שמזין את הקרקע ומגדל פירות וירקות, ובזכות זה הקב"ה נותן שפע בעולם ללא הפסקה…

ואנחנו, איפה אנחנו פוגשים את זה בצמתים המסועפים של החיים?

יש לפעמים הרגשה לאדם בשטף החיים, אם זה בפרנסה, אם זה בחינוך ילדים, אם זה בשלום בית, שהכל תקוע, שום דבר לא מתקדם, אין לאן להתקדם, השפע לא מגיע, שום דבר לא זורם..

ואז האדם שואל את עצמו: למה אני? למה זה קורה דווקא לי? למה הכל חסום דווקא לי?

את התשובה לזה אנו מוצאים בפרשת השבוע שלנו:

אומרת התורה הקדושה (בראשית כט,לא): "וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה".

שואל ר' חצק'ל לוינשטיין זצוק"ל (בראשית, שיחה ל, מתוך הספר עבודת יחזקאל) מה הפשט שהייתה שנואה וכי שייך לומר "שנאה" אצל יעקב אבינו, אלא אולי נאמר שלא הייתה דומה אהבתו ללאה לאהבתו לרחל, ומפני זה זכתה לאה לבנים לפני רחל, וגם זכתה לששה שבטים, ומדוע סובבו הענינים כך?

אלא מתרץ הרב תירוץ נפלא ביותר:

"יש צינור של השפעה מלמעלה, והאדם יכול לקבל ממנו השפעות אם יהיה ראוי לכך, אבל יתכן שהצינור יהיה סתום, ולא תוכל ההשפעה ההיא להגיע אליו, אע"פ שהיא מוכנה אליו וראוי הוא לקבלה, דומה הדבר לאור השמש, שאע"פ שהשמש זורחת, אבל אם האדם יישב בבית ויסגור את התריסים, לא ייראו קרני השמש בתוך החדר ויהיה חושך. יתכן אדם, שאע"פ שהוא גדול מאוד וראוי לקבל הרבה, אבל מכיון שיש אצלו דברים שסותמים את הצינור של ההשפעה, דוגמת אהבת העולם הזה, לא יקבל. ויתכן להיפך, אדם הרבה יותר קטן ממנו, אבל אצלו אין שום מחיצה מפסקת, ולכן מקבל הוא כל ההשפעה. בעולם הגמול יקבל כל אחד כפי מדרגתו, אבל כאן הנהגת הבורא היא אחרת כפי היותו מוכן לקבלת ההשפעה.

הדברים שסותמים את הצינורות הם מידות רעות, וכך גם העבודה בהתגברות המידות וזיכוכן, פותחים את הצינורות להעביר את השפע. ההשפעה הייתה יכולה להגיע לרחל כמו ללאה, אלא שגם בדרגתן היה נצרך זיכוך המידות. לאה הייתה שנואה כי רחל הייתה צריכה להיות עקרת הבית, ולכן אהבתו של יעקב ללאה הייתה פחותה מאהבתו לרחל, ומאידך מחמת שלאה מאוד פחדה ליפול בגורלו של עשו הרשע, הרבתה להתפלל ולהוריד דמעות, ובכך זכתה להיות מוכנה לקבל את ההשפעה, ולכן נפקדה קודם לרחל, וגם זכתה לששה בנים, כנגד שאר האמהות.

כאשר ראתה רחל את הדבר הזה, אמרה ליעקב שיקח גם את בלהה שפחתה, וכו', והתגברה על כח המידות נפקדה.

"הרי שכאשר אדם מתגבר על מדה רעה הוא מקבל את ההשפעה".

אדם שרוצה להבין למה ישנם לפעמים חסימות בחיים של שפע, דברים שאולי לא מסתדרים כפי דווקא מה שאנו מתכננים, יעשה חשבון נפש אולי זה בגלל איזה מידה "רעה" בלשון המעטה, שהאדם יתגבר בעצמו ובתוך תוכו, לנשוך שפתיים ולהתקדם הלאה, מובטח לו כרחל אימנו בשעתה להיפקד מכל צרותיו…

ומצאתי מעשה נפלא בענינם של מידות טובות וכוחן (אוצר הסיפורים ח"ב עמוד 268):

"סיפר הגאון ר' יעקב ניימן זצ"ל, שרבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, היה רגיל לנסוע מדי פעם לעיר חברון, להשתטח על קברי האבות, בדרך כלל היו מתלווים אליו בחורים הלומדים בישיבתו, ורבי איסר זלמן היה נכנס לבקר במעונו של הסבא מסלבודקא, שהתגורר בחברון כדי שישמיע בפניהם דברי מוסר, יתהה על קנקנם ויעמוד על טיבם. הבחורים שהו אצל הסבא כמה שעות ולאחריהן חיווה את דעתו על כל אחד ואחד בפני ר' איסר זלמן.

"היום הבאתי עמי את הגדול שבכולם!". הכריז ר' איסר זלמן באחד מביקוריו. "עילוי שהעולם עוד ירעש ממנו!". שמח הסבא לקראתם, והזמינם להסב עמו ליד השולחן. תוך כדי הארוחה, בשעה שהוגשו לפני הבחורים כוסות תה, נשפך מעט סוכר על המפה, הבחין הסבא שהעילוי הצעיר שיושב לידו, מלקט באצבעותיו גרגירי סוכר שנפלו על השולחן, ומכניסם לפיו. לא מצא הדבר חן בעיניו, בחשבו כי יש בזה פגם בהלכות דרך ארץ ונימוס, אולם שתק ולא העיר לו מאומה.

כשיצא הבחור, אמר הסבא לר' איסר זלמן כי מהבחור הזה לא יצמח כלום.

תמה ר' איסר זלמן מנין לו זאת, והשיב הסבא: "אם הבחור לא ישנה את הליכותיו, לא רק שהעולם לא ירעש ממנו, אלא הוא יגדל כעם הארץ, ולא תהיה לו שייכות עם התורה". בדברים אלו סיים הסבא את אותה פגישה.

רגיל היה המשגיח ר' מאיר חדש זצ"ל לספר לתלמידיו את הסיפור, תוך שהוא מוסיף: "הכרתי את העילוי בצעירותו ובזקנותו, ואכן הסבא צדק"…

לימים נתמנה אותו פלוני לרב באחת מערי הארץ, עד שנאלץ להתפטר מרבנות זו ונעשה עורך דין, ואחר תקופה נתפרסם שמו כמי שנתפס על זיופים והושב בבית הסוהר".

כמה אנו צריכים ללמוד מזה: "כשיש מידות טובות, יש הכל!!!!

יש שפע.

יש פרנסה.

אין דאגות…

זה המתכון בס"ד נתחיל ועם זה נעפיל לפסגה העולה בית א-ל והצלחה גדולה בס"ד…

המאמר נכתב לרפואת:

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

דוד בן שמחה הי"ו.

יפה בת זוהרה תחי'. 

בתושח"י.