נאמר בפרשה: 'שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם, בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי'
הקדוש ברוך הוא דן את כל אדם ואדם לפי טבעו ומזגו, ומי שהוא 'חם' ותוסס בטבעו, ה' דן אותו לזכות יותר ממי שהוא 'מזוג' ורגוע יותר.
לכך 'שאול המלך' איבד המלוכה בחטא אחד, ו'דוד המלך' לא איבד אפילו בשני חטאים, כי דוד היה 'חם' בטבעו, כמו שנאמר 'אדמוני', ואילו שאול היה מזוג.
עוד באתר:
ובזה מפרש רבינו האור החיים הקדוש את המילה 'אַחִים' במשמעות חדשה, מלשון 'חום', שהיה בהם מידת החום והכעס, וזה מה שהביא אותם למכירת יוסף. ומליץ יעקב זכות עליהם, שיש להם מזג חם וכועס, ולכן נכשלו במכירת אחיהם הצדיק.
ומוסיף רבינו הקדוש לפרש את המשך הפסוק: 'כלי חמס מכרותיהם' – אותם תכונות לא ירשו מאביהם, אלא חמסו אותם וגזלו מאחרים, וזה הפירוש 'כלי חמס מכרותיהם' שניכר וידוע לכל שהם חמסו את המידות הללו.
ולכן ביקש, 'בסדם אל תבא נפשי' – מה שנתייעצו ונסתודדו להרג יוסף, לא באה מכח 'נפשי' שלא השרשתי בהם בשעת ההולדה.
אולם מצד שני, גם ביקש יעקב אבינו שלא יענש על מכירת יוסף, על שהוא גרם שהשבטים יקנאו בו, על ידי שעשה לו כתונת פסים.
[אור החיים ויחי פרק מט פסוק ה]
