השיח בחלקים מתוך הציבור שלנו, הוא סוג של זלזול בשמירה על הכללים.
ואני מנסה לחשוב למה זה קורה.
אז לא נזכיר כאן את כל התהליך שכולנו עברנו בעשרת החודשים האחרונים, עוד מעט שנה. כשכולם היו בחרדה עם סגר חג הפסח, תקופת הרגיעה, הגל השני, הסגר השני, היציאה ממנו כשכולנו נשמנו לרווחה וחשבנו, הנה, זה מאחורינו.
עוד באתר:
ובתווך – בין 150 ל-200 אלף יהודים חרדים שהחלימו ב"ה. נדבקו והחלימו. הם לא חוששים להדביק ולהידבק, כי הם כבר אחרי הקורונה. ואולי, לא מעט מהם, מרגישים שהם יכולים להתנהג אחרת מאלה ששומרים על עצמם, מאלה שלא רוצים להידבק.
ואז קיבלנו מוטציה חדשה, שמדביקה תוך דקות, במהירות שיא, בכמויות שיא, ותקשיבו, פשוט תקשיבו, לקולות של החולים בעת הזו, אלה שנאבקים על הנשימה שלהם, אלה שלא ישנים בלילה כי הגרון צורב, אלה שסובלים.
נכון, לא כולם ככה, הילדים עוברים את זה עם כאב ראש קטן, או אולי אפילו בלי כלום, אבל תתחשבו בכל האחרים שכן סובלים, שכן יכולים לקחת את זה קשה, שכן עלולים להתאשפז ואולי כבר התאשפזו, שכן עלולים להגיע ואולי כבר הגיעו לסכנת חיים, שכן עלולים חלילה וחס לקפח את החיים שלהם. תביטו על כל הנפטרים של השנה האחרונה.
מובא בגמרא, במסכת בבא קמא, על מה שכתוב בפרשת השבוע שלנו, פרשת בא, "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר": "כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים, ולא עוד, אלא שמתחיל מן הצדיקים תחילה". כן, מהאנשים הטובים ביותר.
והגמרא שם מביאה את מה שכולם כבר מכירים, ת"ר, דבר בעיר כנס רגליך שנאמר "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר", ואומר: "לך עמי בא בחדרך וסגור דלתך בעדך".
אלה דברי הגמרא.
וכך היה במכת בכורות במצרים, פרשת השבוע שלנו, שלמרות שבכל המכות בני ישראל היו מוגנים ומובדלים מהמצרים, בכל זאת במכת בכורות הם הוצרכו ליתן דם על המשקוף ועל שתי המזוזות, כי בלי זה לא היו ניצלים במכת בכורות, משום שניתנה רשות למשחית ואינו מבחין בין צדיק לרשע.
רואים מכאן, שכשיש מהלך של נתינת רשות למשחית, הרי כביכול הקב"ה לא מתערב בנעשה אז, ודווקא הצדיקים, דווקא האנשים הטובים, הם אלה שסובלים.
לכן מה שמוטל עלינו, בלי קשר להוראות משרד הבריאות או להחלטות הממשלה, לקיים בפשטות את כללי הזהירות הפשוטים ביותר.
זו הדרך היחידה שתאפשר לנו לחזור לחיים רגילים, שגרתיים, חיים של תורה כפי שהיה עד חודש אדר בשנה שעברה, תפילות בבית הכנסת כשגרה, לימודים בחיידר ובבית הספר. עוד קצת מאמץ, וכמובן, ללכת להתחסן. לא להיכנע לכל השמועות והפייק ניוז שמפיצים לנו חדשות לבקרים. אין לזה שום קשר למציאות, מלבד הפצת פחד. תקשיבו לרבנים. כל הנוטל עצה מהזקנים – אינו נכשל.
רוצו להתחסן.
