נדחתה בקשת נתניהו לדחיית המשפט עד להחלטה בעניין התאגידים

משפט ראש הממשלה נתניהו: בית המשפט דחה את בקשת ראש הממשלה להמתין עם שלב שמיעת העדים במשפט עד לאחר החלטת המדינה בעניין העמדתם לדין של התאגידי המעורבים בפרשה

ישראל רובין

י"ג בשבט תשפ"א, 26/01/21 12:20 עודכן: 29/12/24 00:24

א+

א-

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת ראש הממשלה נתניהו לדחות את שלב שמיעת העדים במשפטו עד לאחר שהמדינה תמסור את החלטתה בעניין הגשת כתב אישום נגד התאגידים בתיקי 2000 ו-4000 וכן דחה את בקשתו לקיים דיון בעניין.

נזכיר, כי לאחרונה הודיעה המדינה כי תגיד כתב אישום נגד התאגידים בפרשות, החברות 'וואלה', 'בזק' ו'ידיעות אחרונות' – בכפוף לשימוע.

פרקליטי ראש הממשלה טענו כי כתב האישום הנוכחי פגום, בכך שאינו כולל את התאגידים 'שהם חלק אינטגרלי, ישיר, מרכזי והכרחי ביחס למסכת העובדתית הנטענת בכתבי האישום'. לטענתם, היה על רשויות החקירה והתביעה לבחון כבר בתחילת החקירה את 'מעורבותם הפלילית' של התאגידים, ו'אין מקום להבחנה בין חשודים בשר ודם לבין חשודים שהינם תאגידים'.

לטענת פרקליטי נתניהו, ניהול שני משפטים נפרדים יגרום בזבוז משאבים שיפוטיים בהיקף ניכר. עוד טענו הפרקליטים, כי המדינה יכולה לקבל החלטה בעניינם של התאגידים בתוך מספר חודשים, וכי ככל שיוחלט על העמדת התאגידים לדין בהליך נפרד, תוך ניהול שני משפטים נפרדים, הדבר "עלול להוביל לאוסף של 'תאונות משפטיות' – 'ניהול שני משפטים מקבילים עשוי להוביל להחלטות סותרות גם בסוגיות משפטיות'. לטענתם, הפתרון הוא להמתין להכרעת המדינה (הפרקליטות) בעניין מעמדם של התאגידים, וככל שיוחלט על העמדתם לדין, להורות על איחוד
המשפטים.

המדינה ביקשה כמובן לדחות את הבקשה על הסף. לטענת הפרקליטות, הבקשה היא בגדר "ביצה שלא נולדה" – שכן סמכותו של בית המשפט לאחד משפטים מותנית בקיומם של כתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, וכרגע אין כתב אישום נגד תאגיד כלשהו, וממילא סמכות בית המשפט טרם נולדה.

הדמינה טענה, כי בעניינם של התאגידים "הכל עדיין פתוח", בין היתר מאחר שההחלטה היא להעמיד את התאגידים לדין בכפוף לשימוע; בשלב זה לא ידוע כמה זמן יארכו הליכי השימוע; האם בסופם יוגש כתב אישום כלשהו; וככל שיוגש כתב אישום, לאיזה בית משפט יוגש.

עוד טענה הפרקליטות, כי שיקול הדעת בעניין צירוף אישומים או נאשמים באותו כתב אישום, נתון לתביעה; כי אין חובה על התביעה לצרף באותו כתב אישום את כל הצדדים לעבירה; וכי אי צירופו של צד אחד לעבירה, אינו מונע שפיטתו של אחר. עוד נטען, כי קבלת הבקשה תגרור עיוות דין לציבור, בשל אי קידום ההליך שלפנינו, ולעומת זאת, לא ברור מהו עיוות הדין שייגרם למבקש בשל אי צירוף התאגידים.

בית המשפט קיבל את טענות המדינה ודחה את הבקשות כאמור.