ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, קיימה היום (שני) דיון על תופעת גניבת אמצעי לחימה בצה"ל.
יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: "גניבת אמל"ח מצה"ל היא ראשית הצירים בהפרת ההסכם הלא כתוב בין אזרחי המדינה למדינה, שמחויבת לשמור על ביטחונו האישי של האזרח. נשק שיוצא ממחנות צה"ל מגיע לידיים עברייניות, מייצר מאזן אימה מול כוחות שיטור, גורם לאי אכיפה או חשש לאכיפה מצד המשטרה במקומות בהם האלימות גואה ומייצר מעגל קסמים של אובדן משילות ושליטה. זו התדרדרות מדינה מתוקנת למקומות של מליציות ושל כוחות לא מוסדרים ולא מורשים, אשר משתמשים בנשק חם, נלחמים אחד בשני וזורים אימה ופחד בקרב אוכלוסייה שלווה".
אלוף אהרון חליוה, ראש אגף המבצעים בצה"ל: "כל נשק צה"לי המוצא את דרכו לציבור זו לא תעודת כבוד לנו. אנו גם אחראים למעקב אחר מקורות נשק אחרים – הברחות בגבול וייצור נשק ביהודה ושומרון. הרמטכ"ל שם את הנושא במיקוד מטכ"לי – בחודש שעבר התבצעה ביקורת פתע בנושא ב-52 מחנות, ובסיכום הביקורת הנחה אותי הרמטכ"ל לקיים 30 ביקורות בחודש, כאשר עד כה היינו בקצב של 6-8 ביקורות בחודש, כך שברור שניתן דגש בנושא. הרמטכ"ל גם הנחה שבכל מחנה שייכשל בביקורת, והכישלון יהיה באחריות המפקדים, להביא את זה לעיונו לפני דיוני שיבוצים עתידיים של המפקדים".
עוד באתר:
אלוף חליוה התייחס לנושא בסיס צאלים ואמר כי הרמטכ"ל הנחה להקים כח אבטחה ייעודי למרחב מל"י – בסיס צאלים ושטחי האש הצמודים – בין אם פלוגת צה"ל או מג"ב, וכעת יש שיח בין אגף התכנון למשטרת ישראל לבניית המתכונת.
אלוף משנה מורן עומר, ראש מחלקת מבצעים בצה"ל: "הנתונים בנושא גניבות אמל"ח מוצגים לרמטכ"ל כל חודש. ככלל, יש מגמת ירידה מתמדת בגניבות הנשקים, אך היו גם שני אירועים משמעותיים – גניבה מנשקייה במחנה שדה תימן ב-2017 וגניבה ממחנה גיבור בשנה החולפת".
בעקבות האירוע ב-2017, אמר אל"מ עומר, צה"ל יצר תקן חדש של אבטחת נשקיות, ולא הייתה אף גניבה מנשקייה שקיבלה תקן זה עד היום. "הנשקיה במחנה גיבור טרם השלימה את התקן כאשר נגנבו ממנה 38 נשקים. בגלל האירוע החריג הזה נגנבו מצה"ל ב-2020 80 כלי נשק סך הכל, אבל אם נשים אותו בצד, הרי שמדובר בהמשך מגמת הירידה מגניבות מיחידות ומבתים של חיילים. אם ב-2017 היו 27 גניבות נשקים מבתים של חיילים, ב-2020 כבר ירדנו ל-15 אירועים, כלומר צמצום כמעט בחצי. זו תוצאה של הפקודה לפיה תומכי לחימה אינם יוצאים עם נשק הביתה, וגם לוחמים לא יוצאים לחופשות של מעל שבוע עם נשק".
אלוף חליוה ואל"מ עומר מסרו שניהם לוועדה כי בעוד אפשר לדבר על מגמת שיפור בנתוני גניבת כלי הנשק ואבטחת נשקיות, הרי שמבחינה של גניבת אמצעי לחימה אחרים כמו קליעים, לבנות חבלה וכו', הרי שאלה דווקא נמצאים במגמת עלייה, והצבא מתמקד בשינוי המצב.
חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, השתתף בדיון וכבל על כך שבהוראות האוגדה נאספו כלי נשק רבים מכיתות הכוננות ביישובי הגולן, והשאירו אותם ללא אמצעים ראויים: "כיתות הכוננות זו לבנת היסוד לכל אירוע חירום. הושקעו בהן הרבה מאוד זמן ומשאבים להביא אותן לרמת המוכנות שלהן כיום, ממש למלחמה. כיתת כוננות בלי נשק זה לסרס אותה ולהביא לפירוקה ואני מתנגד לזה בכל תוקף. כל הנשקיות אצלנו ממוגנות, ואם צה"ל החליט שצריך יותר מיגון, נמגן, אבל תנו לו זמן לגייס את הכסף ולבצע, ולא תיקחו ישר את הנשקים. לחלק מהאנשים השאירו את הנשק, אבל בבתיהם, וביקשו לאחסן בממ"ד – ואם זה חדר הילדים? ואם מישהו נוסע לחופשה, מה יעשה עם הנשק? הרי בנשקיות של הצבא היו יותר גניבות מבנשקיות של יישובי רמת הגולן".
אל"מ עומר השיב כי שבע נשקיות ברמת הגולן כבר קיבלו את התקן החדש והנשקים יוחזר אליהם, ושאר הנושאים ייפתר בשיח בין מפקדי האוגדה והפיקוד לבין ראשי היישובים לשביעות רצון כל הצדדים. אלוף חליוה הוסיף כי בכל הארץ, לא רק ברמת הגולן, כל הזמן בודקים את האיזון בין האיום הפלילי לאיום הפח"עי: "יש תחרות בין רמת האחסנה והאבטחה של הנשקים לבין התחכום הפלילי. אין כספת שאי אפשר לפרות ואין מחסום שאי אפשר לעבור זה ברור לנו. לא רוצה להגיד כמה פעמים הנשקים האלה היו בשימוש ב-20 שנים האחרונות, כי מה שקובע זה האירוע הבודד שחלילה יקרה, אבל כן ידוע כמה מהנשקים האלה נגנבו. יש לנו מחויבות לאבטחה והגנה למרכיבים האזרחיים ויש לנו מחויבות גם שהנשק יישאר בידי מי שצריך להיות בידו, אמר אלוף חליוה".
ח"כ נסים ואטורי, תושב אלוני הבשן בגולן, העיר: "אנחנו היישוב הכי מזרחי בישראל, 700 מטר מהגבול הסורי, ו-15 ק"מ מכל דבר אחר. ברור שהתושבים ביישוב הם אלה שמאבטחים את האזור ומי שטיפל בחדירות זה אנחנו קודם ולא צה"ל, אז אי אפשר להשאיר יישוב עם 5-6 נשקים במקרה הטוב".
ח"כ עוזי דיין: "גניבת אמל"ח או ניסיון לגניבת אמל"ח זו עבירה פלילית, ומותר לאכוף את זה, כולל ירי, ולמי שאין אומץ, בעיה שלו. מה שקורה עם כיתות הכוננות, וזה נכון לא רק לרמת הגולן, זו בושה. גם כל חייל קרבי שסומכים עליו, ומבקש לצאת עם נשק, יש לאפשר לו. אנחנו רוצים יותר נשק בציבור, אבל אצל אנשים מיומנים".
ח"כ משה (קינלי) טור-פז: "כמג"ד מילואים לשעבר וקצין מילואים עד היום, אני מאוד מוטרד. הוצגה פה ע"י צה"ל התקדמות, למרות שיש עלייה. להגיד 'בלי שתי הגניבות יש ירידה' זה שכמו שכבר נאמר 'בניכוי חרדים וערבים מצבנו מצוין'. זה פשוט לא נכון וזה לא המצב. הנזק הנוסף של הגניבות זה פגיעה במורל הלוחמים. לאנשי מילואים יש תחושה אבסודרית, כשהם בשטח, ורואים מולם איך מתכננים את הגניבות, ולא יכולים לעשות כלום למנוע את זה חוץ מלהוסיף עוד שמירות".
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, סיכם: "גניבת האמל"ח מצה"ל זה מרכיב חשוב בפאזל עם חלקים נוספים, שנותן תמונה בעייתית של חוסר משילות ואסטרטגיה כוללת לנושא הזה. תנאי הכרחי למשילות הוא מדיניות סדורה ואני קורא לרשות המבצעת, משרד הבט"פ יחד עם משרד הביטחון ומשרד רה"מ להתיישב בשולחן עגול אחד ולעצב מדיניות כוללת למימוש ריבונות של מדינת ישראל באזורים מסוימים. משילות שמתחילה ממניעה של נגישות לאמצעי לחימה, דרך מניעת השימוש בהם, החזרת ההרתעה למרחב – חוק וסדר. זה מה שהציבור מבקש וזו הציפיה מהממשלה – למשול ולהשליט חוק וסדר שיאפשרו ודאות והתפתחות חיים תקינה במדינת ישראל".
