עלה ורד מה גורם לכל-כך הרבה אנשים להתעניין במה שקורה במדינה שלפחות מבחינה גיאוגרפית נראית קטנה בהשוואה לשאר המדינות בעולם? מה מביא יהודים שפעם ברחו מכאן לעולם הגדול במחשבה ששם יהיה להם יותר טוב, (כשלמרבה הצער ההיסטוריה לימדה אחרת ורק השבוע ציינו זאת בכאב ובדמעות בכל העולם), לרצות לחזור לישראל בדיוק רגע לפני או אחרי שהתקבלה החלטה לסגור את השמיים ולעצור את כל הטיסות כי יש עליהן מטען חורג עודף ומיותר שעלול להמיט אסון על כל מי שהעולה החדש או הישן יפגוש בדרך למלונית ויתכן שהוא בכלל לא מודע לזה? איך אפשר להסביר את זה שאנשים שלא היו בארץ ישראל אפילו שעה רוצים לבוא ולחיות בה כל החיים- בזמן שאלה שחיים בה מילדות נאלצים לקבל כל שעה הודעות מבעלי אינטרסים ממורמרים ומתוחכמים בתמרון מחשבות שהכל כאן גרוע ורגע לפני קריסה נוראה, שהאזרח הקטן תמיד משלם בגדול, וכל מה שיתקן את כל הבלגן זה ההבנה כמה שיותר מהר שרק X יכול- אם תתנו לו את הקול?
במסגרת המאמצים הרבים שגם הציניקנים הגדולים חייבים להודות בשקט לעצמם שהם נעשים על ידי הנהגת המדינה גם אם כל כמה שעות מתחשק למישהו להחליף אותה מסיבה שקר כלשהו, הוחלט השבוע לסגור את נתב"ג שהיה המקום ההומה התורן לעלות על כוונת המדינה כקרבן עולה ויורד ולהיסגר עד הודעה חדשה שהדיוטי פרי (הסגור) הפך לדיוטי call (כלומר שוב שולח לך הודעות שחובה עליך לעצור לקנות שוקולד לקרוביך בדרך למטוס).
סגירת שערי הגישה האווירית לארץ אשר תמיד עיני השם אלוקיך בה מהווה בעיני כותב שורות אלה אות וסימן לתפילה של כל אדם בכל מקום בארץ ובעולם לפתיחת שערי שמיים שמתחילה בלפתוח שערי הלב. זו שעת המבחן לכך שגם בלי כנפיים ומנועים אפשר להגיע הכי רחוק שאפשר מהמקום בו אתה נמצא באותו הרגע גם אם זה בחדר סגור ומבודד.
עוד באתר:
זמנים קשים דורשים החלטות קלות יותר מהארכת סגרים ופתיחת שערים לבידוק כבודה בלי חשש נשאים סמויים. עד שיושלמו כל המבצעים שבתכנון להביא לארץ האבות את העולה האחרון (או כפי שפעם היו אומרים בשיבוש מצחיק בעליה הגדולה לישראל מרוסיה "את העלה האחרון"), כדאי לכל אחד לרדת מהעץ הגבוה של הדרישות והתנאים בצעקות ולהסתכל בתוך נפשו פנימה כדי לברר איך אפשר להעלות את המורל הכללי, להנמיך את הלהבות ברחובות, ולהרגיש שוב כמו אז מול ההר העשן במדבר כאיש אחד בלב אחד.
אז בואו ננסה לעלות שלב בעשיית טוב כללית בלי להוריד ציפיות. מה יש לנו להפסיד?!
חיבור וחיסור למה להתאחד כשאפשר להתפלג
למה להרוויח כשאפשר להפסיד
למה לוותר כשאפשר לדרוש יותר
למה לקשר כשאפשר להפריד
רשימות נרשמות
חבורות לא ברורות
בין מותר לאסור
בין חיבור וחיסור
מה למדנו בין פישור לגישור?
אלו דברים שאין להם שיעור!
(נכתב לציון שבוע לסגירת הרשימות לכנסת בבחירות תשפ"א)
ויפרח מטה אהרון כתבתי ואמרתי יותר מפעם אחת בעבר שהבחירות שלנו נעשות כל הזמן והן חשובות לא פחות מהבחירות הפוליטיות ולדעתי הרבה יותר כי לדברים הפשוטים שאנחנו בוחרים יש השפעה גדולה מאד על חיינו ולפעמים גם על סביבתנו.
חשבתם פעם למשל איך אתם בוחרים את הפירות שאתם קונים? על איזה סוג אתם מסתכלים קודם ולמה? כמה מכם שמים לב לתוויות שעל הפירות כדי לוודא שזה באמת פרי שנשתבחה בו ארץ ישראל ולא תאילנד?!
זכיתי השנה שהטור הזה מתפרסם בט"ו בשבט המכונה גם "יום אכילת הפירות" ואני זוכה לשתף עם הקוראים (ואני מאמין שב"ה יש יותר מאחד) את ההודעה שנשלחה מישראל (אבא שלי) לקבוצתנו המשפחתית במנשמע (ווטסאפ בלע"ז) וכך כתב:
"יש עניין לברך על פירות ארץ-ישראל ולא על פירות יוון וטורקיה" בגלל שזה נכון וחשוב החלטתי שלא להרחיב בעניין הזה יותר מדי ורק להדגיש אותו לכל מי שקונים עוד היום פירות יבשים לסדר מוצאי ט"ו בשבט או לשבת הקרובה. רק אוסיף שאחד הפירות היבשים בצלחות התעשייתיות והמעוצבות זה השקד שכזכור זהו הפרי שצמח ממטה אהרן (שזה גם שמו של סבי מורי זצ"ל) כדי להוכיח לישראל שבו בחר הקב"ה לשרת בקודש מכל מטות השבטים שהונחו במשכן. ובהקשר של המשפט המפורסם על פרי נוסף שמזוהה עם ט"ו בשבט- "נוצר תאנה יאכל פריה" כך הבחירה של הקב"ה בשקד לציון הבחירה של אהרן מרמזת במילה על שקידה והתמדה בתורה ובמעשים טובים בכל יום ואשרינו שזכינו כולנו כבני ישראל (ואני הקטן כנכדו של תלמיד חכם גדול) להיות מתלמידיו של אהרן, "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". וכמו השיר הידוע של מקהלת חסידי בעלזא, כל אדם המחנך את ילדיו בדרך זו משול לאילן שראוי לברכה: "יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך". ט"ו בשבט שמח!
ביקורת בקטנה: הוראת פתיחה באש: כשהוכשרתי כמאבטח במוסדות חינוך (עבודתי הראשונה) לימדו אותי במטווח שנשק נשלף מהחגורה רק כשהמאבטח יודע בוודאות שהוא מתכוון להוציא כדור ועליו לפעול כמו מכונה ולא לחשוב יותר מדי. אם הוא חושב ומהסס סימן שאין סכנת חיים מיידית והנשק צריך להישאר בחגורה שמור ונצור. חבל מאד שזה לא מה שעשה השבוע שוטר שירה באוויר באור יום ברחוב ראשי בבני-ברק.
רוצים לבקר את המבקר? [email protected]
