בג"ץ קבע: חנויות חיוניות לא יוכלו למכור מוצרים לא חיוניים

בג"ץ קיבל עתירה לתיקון תקנות קורונה: חנויות חיוניות הרשאיות לפעול בימי סגר – לא יוכלו למכור מוצרים לא חיוניים, כגון צעצועים ומוצרי פנאי

ישראל רובין

כ' בשבט תשפ"א, 02/02/21 12:14 עודכן: 29/12/24 00:29

א+

א-

בית המשפט העליון | צילום: ליאור מזרחי/פלאש 90

בית המשפט העליון (השופט נועם סולברג, בהסכמת השופטים ג'ורג' קרא ויעל וילנר), קיבל עתירה שבה התבקש תיקון של תקנות, כך שימנע מחנויות חיוניות, הרשאיות לפעול בימי סגר, למכור מוצרים לא חיוניים.

העותרות – חברות המפעילות באמצעות זכיינים בתי עסק ברחבי הארץ, לממכר צעצועים ומוצרים דומים – טענו כי המדיניות הנוהגת כיום, המאפשרת מכירה של מוצרים לא חיוניים, אגב מכירת מוצרים חיוניים, פוגעת בשוויון, ללא הצדקה, ומבלי שמושגת כתוצאה מכך תכלית ראויה.

העתירה הוגשה בימי הסגר השני. באותה עת, המבחן שקבע אם חנות היא חיונית, היה מבחן 'עיקר העיסוק': האם עיקרה באספקת מוצרים ושירותים חיוניים, אם לאו. חנות שהוכיחה עמידה במבחן זה, יכולה היתה למכור במקביל גם מוצרים נוספים, אף אם אינם חיוניים. אגב בירור העתירה, צומצמה אפשרות זו לחנויות לממכר מוצרי מזון, היגיינה, אופטיקה ופארמה. יתר החנויות החיוניות, חויבו למכור מוצרים חיוניים בלבד, מתוך רשימה לדוגמה שנקבעה בתקנות.

בתום דיון שהתקיים, לאחר שניתן צו על-תנאי, הודיעה הממשלה כי שר הבריאות שקל בחיוב לערוך שינויים בנוסח התקנות, ולהטיל איסור על מכירת קטגוריות מוצרים מסוימות, שניתן לקבוע לגביהן כי אינן כוללות מוצרים חיוניים (למשל – צעצועים), לצד השימוש במבחן 'עיקר העיסוק', אך לאור קשיים משפטיים שהוצגו לו, החליט לבסוף שלא לשנות מדרך הפעולה הקיימת.

לאחר שבחן את הקשיים המשפטיים שהוצגו בהודעת הממשלה, קבע השופט נועם סולברג כי לא נמצא בטענות אלה קושי משפטי של ממש. נפסק אפוא, כי לא קמה הצדקה להמשך הפגיעה בעותרות, ואין מניעה לשנות את המתווה הקיים, כפי ששקל שר הבריאות בחיוב לעשות.

אמנם, ציין השופט סולברג, נראה כי בקרוב יסתיים הסגר השלישי, ויהיה מי שיטען כי העתירה תיאורטית. עם זאת, "בימים אלה, שבהם סגר בא וסגר הולך, נמצא מקום להכריע בדבר, שמא תופק מכך תועלת מיידית, שמא יסייע הדבר בעתיד, אם יתעורר הצורך. כך או כך, נפסק כי הגמישות במקרים מעין אלה נחוצה, על מנת שינתן לעותרות יומן בבית המשפט".

עוד צוין, כי במציאות הקשה שאנו נתונים בה – השמירה על החיים והבריאות היא עיקר, אך נלווית אליה גם חובה לצמצם את הפגיעה הכלכלית למינימום האפשרי. על כן, מקום שבו שר הבריאות שקל בחיוב לשנות מן המתווה הקיים, ובכך למנוע המשך פגיעה בעותרות, ונטען כי קשיים משפטיים הם שהניאו אותו מכך, ראה בית המשפט מקום לדקדק בדבר, ולקבוע כי שר הבריאות רשאי לפעול כפי שאכן שקל לעשות.

אשר על כן, נקבע כי מעיקר הדין היה מקום להורות על ביטול תקנה 7(1). יחד עם זאת, מחמת הזהירות הרבה שבה נוקט בית המשפט בכגון דא, ומאחר שבנסיבות העניין הנזק מביטול התקנה עולה על התועלת, נקבע כי ינתן למשיבים פרק זמן של שבוע-ימים לתיקון התקנות, בדרך שתצמצם, במידת האפשר, את יכולתם של בתי העסק המקיימים פעילות חיונית, למכור מוצרים לא חיוניים, בימי הגבלות או סגר.