מתנות במנות קטנות – מבקר המדינה 2021 \ אריאל שרפר

טורא תלגא
מה כל-כך מיוחד בשלג בארץ הקודש? הרי יש מדינות בהן יורד שלג כמה פעמים בשנה והדבר משבש את חיי האזרחים הרבים עד כדי שיגעון ורצון לקנות כרטיס בכיוון אחד למדבר סהרה, להקים על האדמה החמה אוהל קבע ולרבוץ בו לפחות עד שירגיש בעל הבית המופשר שחמתו בערה בו להשחית.

רק בישראל, השלג שפורץ אחת לכמה שנים את גבולות הצפון והחרמון ונוחת במרכז הארץ והעולם-הלא היא ירושלים עיר הקודש והבירה שבכוחה לחמם את הלב גם בימים קפואים- מוציא מהמבוגרים את הילדים ואת הילדים מהבתים והופך את העקומים לצלמים ואת החזאים למבוקשים ונדרשים. חזאי בימי שלג הוא האיש העסוק מכולם. פלא שהוא לא נהנה?!

אז מה באמת ייחודי בשלג הארץ-ישראלי שגורם לכולם להניח בצד את הבעיות, לשכוח לכמה שעות קסומות את הצרות, האויבים, הבחירות, המחלות ושאר מרעין בישין, ולהתמקד בתמונות נוף בגוון לבן שעושות טוב בנשמה אך אף אחד לא מבין למה?

כי במדינות שבהן יורד שלג בקביעות כל חורף ומשבש את שגרת החיים אין סיבה להתרגש מכך כי זוהי מציאות מוכרת וידועה שחוזרת על עצמה כל שנה. בארץ זבת חלב ודבש שבשנים האחרונות יש בה הרבה יותר מדי ימי שמש מגשם- השלג הוא תופעה מיוחדת ושונה ובעיקר שוברת שגרה- וכמה שאנחנו זקוקים לשינוי הזה.

כל מי ששומע חדשות כמה פעמים ביום יודע שבזמן האחרון הדיווחים לא מעודדים ולמרבה הצער עושים בדיוק את ההפך הגמור. לא קשה לתאר ואין צורך להסביר מדוע ידיעה פותחת מהדורת חדשות על מזג-האוויר מביאה עמה רוחות של שינוי לטובה בנושא שמשותף לכולם וגם אם יש כאלה שנעצרו באמצע הדרך בגלל הסופה והעבירו אותה ברכב בהמתנה למחלץ (בתקווה שיגיע עם גרר ומסוק ולא יעסוק חלילה בחילוץ עצמות) חייבים להודות שיש משהו מרגיע במראה השלג, והדבר פועל בעצמה גבוהה בהרבה כשרואים זאת מחלון הבית החם שעוצר הכל ולזמן קצר מרוכז באחד מפלאי הבורא יתברך שמו שמעניק לנו ברוב חסדו כמה רגעים של שלווה בים הסערות הגדולות של החיים.

כשהשיח הציבורי מטפס לטונים גבוהים עד צורמים, כששיחות גולשות לצעקות, וכשמגפה עולמית עדיין בהתקפה מתפרצת למרות ההגנות המוצלחות בסייעתא דשמיא, טוב להודות על הסח הדעת שמשנה את צבע העולם ללבן טהור ומצליח לזמן מה להסתיר את השחור.

עד שהכל יפשיר והעולם יסתובב על הציר ולמציאות יחזיר- צלמו ושמרו את הלבן שבאוויר

נה נה נה נה נהנה
לדעתי האישית לא קל להיות ראש ממשלה באופן כללי ולהיות ראש ממשלת ישראל זה לא רק קשה- אלא לפעמים גם נדמה כמשימה בלתי אפשרית. ברור לכולם שזה לא תפקיד מהנה- במיוחד במקרה הנוכחי של ראש ממשלה שסופג כל-כך הרבה אש וביקורת כבר המון שנים בגלל שהוא לא מתחלף ובכל זאת מצליח לשדר שהוא עומד בזה ואפילו בחיוך.

אבל יש רגעים נדירים בשגרת החיים, הדיווחים, הרעיונות והבחירות(שהפכו לדבר שגרתי כמו קניות במכולת)- שהתופסים אותם בזמן ומבינים את משמעותם יודעים לאבחן שהאדם שחווה אותם נהנה מהרגע הזה ויעשה הכל כדי שלא ישכח במהרה.

רגע כזה התרחש השבוע בראיון נדיר של רה"מ נתניהו למהדורת חדשות שעוסקת בו לרוב בלי לשאול אותו מראש(ממשלה) אם זה בסדר מצדו, רק שהפעם בגלל הבחירות הקרובות הראיון היה ביזמתו והסכמתו- ובמרכזו היה לו רגע אחד ברור של הנאה.

בשביל הרגע הזה היה שווה לחכות מתחילת הראיון והשאלות הקבועות והמרגיזות, כי זו הייתה נקודה אמיתית וכנה שבה רה"מ הציג טענה והמראיינת סתרה אותה והציגה עובדות ותאריכים בניסיון להוכיח את צדקתה, ועל כך הגיב רה"מ שמעשיה הם למעשה חיפוש מגמתי של ביקורת שלילית בשליפת פרטים מתחת לאדמה ומכיוונים שונים שאת המהלך תיאר ראש ממשלת ישראל בנפנוף ידיים באוויר ובהשמעת הקול: נה,נה,נה,נה.

ילדותי? כן. מוגזם? כן. מתוכנן מראש? כן. ויראלי? כן. מכובד? לא. נשכח? ממש לא!

אז אולי זה לא מה שאנחנו צריכים לשמוע מראש ממשלתנו בתקופת בחירות ומגפה עולמית ומקומית, וכמובן שנאמרו בראיון הזה דברים חשובים ביותר וראויים להתייחסות לא פחות מהגימיק התורן של איש ציבור בכיר ובעל כושר ביטוי מעולה המודע היטב לעובדה שהוא בבחינה מתמשכת של עוקבים רבים שמתנתחים כל פעולה וכל תזוזת שריר בפניו יותר ממוטציות בתנאי מעבדה- אבל מה לעשות שגם לראש ממשלה מגיעות מתנות(קטנות) מהחיים ולא מחברים בצורת היכולת להחזיר קצת ביקורת למבקריו ולהטיח בהם בציניות שיפסיקו לחפש במקהלה איפה הוא טועה כל הזמן.

כי אחרי ככלות הקול והתמונה נה נה – צריך לנהל פה מדינה. וכל מי שחושב שזה קל-טועה!

וזאת התעודה בישראל
במגילת רות(שנקראת בחג השבועות וכולם מתפללים כבר מעכשיו שניתן יהיה לחגוג אותו השנה בלי הגבלה) מתואר שאדם שרצה לבצע קניין היה שולף את נעלו "וזאת התעודה בישראל". במציאות המודרנית והנוכחית אין צורך להוריד נעל אלא לשלוף מטלפון חכם אחרי הורדה או מהארנק אחרי הדפסה את "התעודה" בישראל היום: תעודת מתחסן נגד קורונה בשתי מנות. ואחרי שב"ה זכיתי השבוע לקבל אותה- אני לא יכול להבין למה מנסים למכור לציבור הטבות וזכויות יתר כדי לעודד התחסנות- כשהדבר העיקרי שהתעודה הזאת נותנת למי שקיבל אותה זה את הדבר החשוב ביותר מכל הטבה בסריקת ברקוד: הוכחת השתדלות עצמית מקסימלית לשמירה על הבריאות האישית והסביבתית. כי אחרי שנה בצל הקורונה- איך אנשים עדיין לא מבינים שהדבר הכי חשוב בחיים- זה החיים עצמם?!

גם בלי דרכון לנשארים בארץ אחרי שתי מנות חיסון ואולי גם מנת צ'ולנט ומגש פיצה- החשיבות הכי גדולה היא שמירה על הבריאות החיונית והבסיסית של כל אדם קרוב ורחוק בבחינת "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" ובמטרה לקיים את ההבטחה מיציאת מצרים "והסירותי מחלה מקרבך".

אז בבקשה לא להתייחס לכל רעשי הרקע מסביב ולרוץ להתחסן היום ולא לחכות לאביב.

זאת התעודה היחידה בישראל שלא צריך ללמוד בשבילה כלום. רק לא לעשות שריר- ולהתחסן!

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]