לפעמים נראה שמגילת אסתר נכתבה במיוחד לפורים. האקדמיה ללשון בעברית פרסמה מספר פירושים למילים מתוך המגילה:
"וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים" (ח, י) אחשתרנים – במגילת אסתר מופיעים האחשתרנים. מדובר בשם תואר פרסי שמשמעותו ככל הנראה "של השלטון" או "של המלכות" או פשוט "מלכותי". רמכים – המילה "רמך" מופיעה במקרא רק במגילת אסתר, ולא ברור אם מדובר בסוסים (או פרדים) או ברוכבים שעל גבם. רֶכֶשׁ – את המילה רכש דוברי העברית אומנם מזהים, אך נראה שבמגילה עניינה אחר. מן ההקשר עולה שמדובר ב'סוסים' (אולי סוסים מסוג מסוים או סוסים ששימשו לתפקידים מסוימים, כסוסי מרכבה וסוסי דואר). "וְכׇל שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ מְנַשְּׂאִים אֶת הַיְּהוּדִים כִּי נָפַל פַּחַד מׇרְדֳּכַי עֲלֵיהֶם" (ט, ג). והאחשדרפנים – קודם כול עובדה מעניינת: "והאחשדרפנים" היא אחת משלוש המילים הארוכות בתנ"ך (11 אותיות, ספרנו). שתי המילים האחרות הן מספר יחזקאל – וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן (טז, מז), וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם (כ, מד). ומה המשמעות של המילה? אחשדרפנים היא מילה פרסית שמשמעותה 'נציבים', ובמגילה היא מתארת מעמד של מושלים בממלכת אחשוורוש. והפחות – פֶּחָה הוא מוֹשֵׁל במקרא. בספרי עזרא, נחמיה ואסתר הפַּחוֹת או הפַּחֲווֹת הם מושלי מחוזות של ממלכת פרס. מצורת הרבים פחוות נגזרה לאחור המילה פַּחֲוָה המציינת מחוז. בעברית החדשה שימשה המילה פֶּחָה תמורת תואר הכבוד העותמני פּאשא (או פּאשה), כמו בשיר על השר משה מונטיפיורי: "הֲלֹא צָרִיךְ לָלֶכֶת לַפֶּחָה הַנִּבְזֶה, לְהַגִּיד לוֹ תִּתְבַּיֵּשׁ וְאֵיךְ מַרְשִׁים דָּבָר כָּזֶה".
עכשיו אנחנו מוכנים הרבה יותר לקריאת המגילה.
