סקר: רוב הציבור היהודי עדיין מתנגד לצירוף מפלגות ערביות לקואליציה

שבועיים לבחירות, מנתוני מדד הקול הישראלי החודשי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה המתפרסם היום (שלישי), עולה כי רוב הציבור סבור כי הסיכויים שהבחירות הקרובות יביאו עמן הכרעה ברורה לגבי ראש הממשלה הבא נמוכים. בנוסף, מרבית הישראלים מתנגדים לעצירת ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה עד תום כהונתו אם הליכוד בראשותו ינצח בבחירות.  

מדד הקול הישראלי נועד לבחון את "הדופק" של החברה הישראלית ומתרכז אחת לחודש בנושא מרכזי. המדד נערך על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, ומבוסס על סקר בקרב 755 משתתפים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.64%.

תוצאות המדד:

עוד באתר:

'ויחזור לתלמודו'

אחרי שעתיים: הפגנות הפלג הסתיימו; הכבישים נפתחו

פנחס בן זיו

אל תחמיצו

הצטרפו לשידור: מתכוננים ליום הדין עם אמן הרגש החסידי

קובי ברומר ומנדי וייס

שבר על שבר

אחרי אחותו: תלמיד הישיבה הלך לעולמו בגיל 32

אבי יעקב

תיעוד מהאירוע

צפו: נתניהו לסוכני המוסד: "יש לכם פה ביפרים?"

שלמה ריזל

כן או לא ביבי? הכלכלה והחברה בראש סדר העדיפויות – עמדות המפלגה, בעיקר בנושא הכלכלי והחברתי, ניצבות במקום הראשון עם 29% מהישראלים שהעידו כי זהו השיקול העיקרי שלהם להצביע עבור מפלגה מסוימת. במקום השני התפיסה לגבי היושרה וניקיון הכפיים של הנהגת המפלגה (14%). הנימוק "כן או לא ביבי" מופיע במקום נמוך בהרבה (5%). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים.

הגורמים להצבעה עבור מפלגה מסוימת (%, כלל המדגם, קידוד התשובות לשאלה פתוחה)

קואליציה עם המפלגות הערביות? 53% בציבור היהודי מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לקואליציה, כולל מינוי שרים ערבים. זאת, לעומת 74% התומכים בכך בקרב הציבור הערבי.

נראה כי הפנייה של נתניהו לציבור ולהנהגה הערבית השפיעה לחיוב על העמדות בדבר אפשרות כזו. כך, בספטמבר 2019, מיד לאחר הבחירות, פחות מחמישית מהציבור היהודי תמכו באפשרות זו, למול יותר משליש שתומכים בה כיום (35%). עיקר השינוי הוא בקרב הימין והמרכז.

תומכים בצירוף מפלגות ערביות לממשלה, כולל מינוי שרים (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

בדרך לבחירות חמישיות? 61% מהציבור הישראלי סבורים שהסיכויים לכך שבבחירות הקרובות תושג הכרעה ברורה לגבי זהותו של ראש הממשלה הבא, נמוכים למדי. פחות משליש (29%) מהישראלים מאמינים שהדבר אפשרי. פילוח לפי כוונות הצבעה, מראה כי רק בקרב  המתכוונים להצביע לליכוד יש רוב לאופטימיים לגבי הסיכוי להכרעה בדבר ראש הממשלה הבא (59%), בעוד יותר משליש מהמתכוונים להצביע לימינה (35%) ולתקווה חדשה (34%) ופחות מרבע (24%) מתומכי יש עתיד סבורים כך.

טוהר הבחירות? כשליש מהציבור הישראלי (32%) הביע חוסר אמון בכך שהתוצאות שיתפרסמו ישקפו בדיוק את הצבעת הציבור. אי האמון בתוצאות הבחירות גבוה בהרבה בציבור הערבי (43%) מזה שבציבור היהודי (29%), ללא פערים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים. 

ניצחון בבחירות ועצירת משפט נתניהו – רוב הישראלים (59%) מתנגדים לעצירת ההליכים המשפטיים נגד נתניהו לפחות עד תום כהונתו, אם הליכוד בראשותו ינצח בבחירות ויצליח להקים ממשלה. בעוד כשליש מהציבור (32%) סבורים כי זהו סימן שחלק גדול הציבור רוצה בו כראש ממשלה – ולכן כך יש לעשות. התמיכה בעצירת ההליכים המשפטיים גבוהה במיוחד בקרב הציבור החרדי (78%) לעומת בקרב הציבור החילוני (16%). 

מסכימים שאם הליכוד בראשות בנימין נתניהו ינצח בבחירות ויצליח להקים ממשלה זה יהיה סימן שחלק גדול הציבור רוצה בו כראש ממשלה, ולכן ראוי להפסיק את ההליכים המשפטיים נגדו לפחות עד תום כהונתו (%, כלל המדגם, לפי כוונות הצבעה בבחירות)

הצבעה אסטרטגית או רעיונית – הציבור חצוי בשאלה האם יש להצביע לאחת המפלגות הגדולות ולא למפלגה קטנה משיקולים אסטרטגיים, גם אם עמדותיה מתאימות יותר לעמדות המצביעים – 47% מתנגדים לכך בעוד 46% מסכימים. כצפוי, העמדה בסוגיה זו תלויה בגודל המפלגה אליה מתכוון המרואיין להצביע. כך, רוב מי שמתכוונים להצביע למפלגה גדולה תומכים בהצבעה למפלגה גדולה, לעומת מיעוט מקרב אלה שמתכוונים להצביע למפלגה קטנה.

חיסוני קורונה לרש"פ – הציבור היהודי חצוי בשאלה האם על ישראל להיעתר לבקשת הרשות הפלסטינית להעביר להם חיסונים נגד קורונה, כאשר 47% תומכים ו-45% מתנגדים. בציבור הערבי יש קונצנזוס כמעט מלא התומך בכך (80%). פערים משמעותיים בשאלה זו בין המחנות הפוליטיים (יהודים): תמיכה בשמאל (71%) ובמרכז (56%), לעומת פחות משליש בימין (37%).

מדד הקול הישראלי פברואר 2021 נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 1-3/3/2021, רואיינו 605 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.64%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם.