רשמית: מרים פרץ הודיעה שתתמודד על נשיאות המדינה

המירוץ לנשיאות המדינה: זוכת פרס ישראל, אשת החינוך הגב' מרים פרץ הודיעה באופן רשמי כי תתמודד לתפקיד נשיאת המדינה. זאת, כשעתיים לאחר הודעתו של יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג על הצגת מועמדותו לתפקיד.

במקביל, פרופ' מיכאל בר זהר החליט לפרוש מהתמודדות. בר זהר ציין כי "לפי הלך הרוחות והתוצאות המסתמנות מאיסוף החתימות, נראה שהמועמד המוביל הוא חברי בוז'י הרצוג".

הלילה (רביעי) בחצות המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד האזרח מספר אחת והמירוץ מתחמם. על כל אחד מהמועמדים לגייס לפחות 10 חתימות של חברי כנסת לצורך התמודדות לתפקיד.

עוד באתר:

ועל ניסיך שבכל יום

נס מול העיניים: האוטובוס איבד שליטה וכך זה נגמר

קובי אליה

מקומם

הנדרס בהפגנה נאלץ להגיע למשטרה על אלונקה

שמעון כץ

חגיגות 'יום ההצלה'

זוהראן ממדאני חגג עם החסידים, בבית הלבן שלחו מכתבים

נתי קאליש

מכת ברק ברכבת

סופת ביירון: לוחמי האש הצילו נהגים שנתקעו בשטפונות

אלי יעקובוביץ

יו"ר הסוכנות היהודית בהווה ויו"ר האופוזיציה לשעבר יצחק בוז'י הרצוג נחשב גם עתה למועמד המוביל ומסתמן כנשיא המדינה הבא. הרצוג זוכה לתמיכה רחבה מימין ומשמאל בכל הסיעות בכנסת.

בליכוד וב'תקווה חדשה' הכריזו לאחרונה על חופש הצבעה בבחירות לנשיאות, החשאיות ממילא. בשאר הסיעות טרם החליטו. הציונות הדתית מפוצלת בין פרץ להרצוג. המפלגות החרדיות תומכות בהרצוג, העבודה תומכת בהרצוג ואילו יש עתיד ברובה תומכת במועמדותה של הגב' מרים פרץ.

מועמדים נוספים לתפקיד הם הזמר יהורם גאון וח"כ לשעבר יהודה גליק. מספר אנשי ציבור נוספים שהכריזו על מועמדותם וטרם ברור אם ימשיכו לישורת האחרונה: השר לשעבר פרופ' שמעון שטרית, אשת העסקים אלהאם חאזן והיזם בתחום האנרגיה הסולארית יוסף אברמוביץ.

שמות נוספים עולים ויורדים מעת לעת ועד הלילה בחצות תיסגר כאמור הרשימה.

המועמדים הבולטים כאמור הם יו"ר הסוכנות היהודית, ח"כ לשעבר יצחק הרצוג – לו הסיכוי הגבוה וזוכת פרס ישראל הגב' מרים פרץ.

שר הכלכלה עמיר פרץ, שנודע כמי שלטש עיניים לתפקיד במשך שנים הודיע לאחרונה כי החליט לבסוף שלא להתמודד לתפקיד.

ב-5 ביולי 2021 יסתיימו תקופת 7 שנות כהונתו של ראובן ריבלין כנשיא מדינת ישראל. הבחירות השבע־עשרה לנשיאות ישראל ייערכו ב-2 ביוני 2021, ובהן תבחר הכנסת העשרים וארבע את הנשיא האחד עשר של מדינת ישראל. הבחירות מתקיימות בהצבעה חשאית במליאת הכנסת. בעלי זכות הבחירה הם 120 חברי הכנסת העשרים וארבע. אם אף אחד מן המועמדים לא זוכה ל-61 אצבעות לפחות – יתקיים סיבוב שני.