היום (שני) מתקיים היום השני של כנס לשכת עורכי הדין, באילת. בכנס מתארחים בכירי עולם המשפט וביניהם עורכי דין, שופטים, נבחרי ציבור ועוד.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי פתח היום את הכנס בנאומו: "אני מבקש להקדיש את דבריי לא למגיפת הקורונה, אלא למגיפה אחרת שאינה תוקפת גוף אדם, אלא את גופו של שלטון החוק. הנגיף – דה לגיטימציה. הוא אינו פוסח על שום איבר בגופו של שלטון החוק, המתקפה היא רב מערכתית, כנגד המשטרה, הפרקליטות, שומרי הסף, בתי המשפט ובית המשפט העליון בראשם"?
"מערכת ההפצה של הנגיף – המרשתת ובעיקר הרשתות החברתיות. ומי מפיץ את הנגיף? כל מי שחפץ בכך ויש לו מקלדת.
אני שואל את נבחרי הציבור שלנו, חלקם שעוסקים בהפצת נגיף הדה לגיטימציה – איפה הדוגמה האישית? איפה האחריות?"
עוד באתר:
"אנחנו בלשכת עורכי הדין נמשיך ונהיה ממלכתיים ועצמאיים, נמשיך ונעמוד איתנים אל מול כל ניסיון להחליש את מערכות אכיפת החוק, את מוסד היועץ המשפטי לממשלה ואת מערכת בתי המשפט. לא ניתן יד להתלהמות, לא ניגרר לפופוליזם, לא נתפשר על עיקרון שלטון החוק, לא נוותר על הדמוקרטיה, נאיר בזרקור גם על הליקויים – נחתור ונפעל לתיקונים ולשיפורים הנדרשים, אך לא ניתן ידינו להרוס ולהחריב. נשמור על מערכת אכיפת חוק ומערכת בתי משפט חזקות, עצמאיות ובלתי תלויות".
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה בנאומה בכנס: "הרשות השופטת מהווה אי של יציבות בתקופה רבת-תהפוכות זו, אם כי למרבה הצער יש מי אשר שמו להם למטרה לפגוע בה ולהחלישה. מגמה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במתקפות בוטות ושלוחות-רסן הגובלות לעתים בהסתה ממש והמופנות ברמה האישית כלפי שופטות ושופטים בכל הערכאות בשל החלטות אשר אינן לרוחם של אותם הגורמים. מתקפות אלה אינן רק נחלתם של אנשים פרטיים וצייצני רשתות חברתיות למיניהם. הן נשמעות לדאבוני גם מפי נבחרי ציבור. דומני כי כאשר נבחר ציבור כזה או אחר, מרשה לעצמו לתאר פסק דין של בית המשפט כ"אירוע מטורף" או כ"הפיכה", הדברים מלמדים יותר על אומרם מאשר על בית המשפט שנתן את פסק הדין. אני מצדי אשתדל שלא להיגרר לסגנון המביש הזה, אשר בינו ובין ממלכתיות, שבה אנו מצווים כסמלי שלטון, אין דבר וחצי דבר".
"ישנם נבחרי ציבור המגדילים לעשות ומרשים לעצמם לקרוא לאי-כיבוד ואי-ציות לפסקי דין שאינם לרוחם. בַּקריאות חסרות האחריות הללו טמונה סכנה גדולה אשר חשוב להתריע מפניה ולומר באופן הברור ביותר – החתירה תחת הלגיטימיות של בתי המשפט ושל פסקי הדין הניתנים על ידם, חותרת למעשה תחת עיקרון שלטון החוק ומכאן ועד אנרכיה וכאוס קצר המרחק. עולם שבו כל מי שהחלטה שיפוטית אינה נושאת חן בעיניו או אינה תואמת את השקפותיו ועמדותיו, יחליט כי אין חובה לקיימה – הוא עולם שבו איש הישר בעיניו יעשה, ובו נשמט הבסיס ליכולתנו להתקיים כאן כחברה מתוקנת".
שר המשפטים, בני גנץ: "ישראל נמצאת בידיים ביטחוניות טובות ואחראיות וכך זה יישאר. כפי שהבטחתי ששיקולים פוליטיים לא יכנסו לנושאי ביטחון למרות חששות רבים שעלו לאחרונה, אני יודע שגם בממשלה החדשה כולם ינהגו באחריות ביטחונית ומדינית לא פחות מבזו הנוכחית. ישראל חזקה מול אויביה אך מבפנים היא מוחלשת מסוכסכת ופצועה. כפי שעלינו לשמור על ישראל חזקה מול האיומים החיצוניים, חשוב בעת הזו לשמור עליה מבפנים".
"אנו נמצאים בוואקום משילות, ובית המשפט נאלץ לתמרן "תחת אש", ולשמור על יציבות המשטר שנלקח כבן ערובה, מבחירות לבחירות- מאות מינויים מעוכבים, משרדי ממשלה מתפקדים ללא תקציב והניסיונות לפגוע בשומרי הסף לא פוסקים".
"העובדה בשל מהלכים דמוקרטיים, נבחרי ציבור הופכים למאוימים מעלה חשש כי לא למדנו לקח מההיסטוריה היהודית ומרצח רבין. זו העת של כל מנהיגי הציבור לצאת בקריאה חד משמעית נגד כל איום באלימות, יהיו ההכרעות הפוליטיות הדמוקרטיות אשר יהיו. העובדה שבשל מהלכים דמוקרטיים, נבחרי ציבור הופכים למאוימים, מעלה חשש גדול שלא למדנו לקח".
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט: "לא ניתן לקיים דמוקרטיה במובן המהותי של המונח, ללא שלטון חוק, שמחייב כל אדם וכל רשות שלטונית, באשר הם, וללא ביטחון משפטי שמעניק לכל אדם אפשרות לפנות לערכאות משפטיות לשם הגנה על זכויותיו שנפגעו".
"עצמאותן של הערכאות השיפוטיות ועצמאותם של שומרי הסף ונאמנותם לאינטרס הציבורי, ולא לגורם שמינה אותם, היא ערובה לקיומו של שלטון החוק ולקיומו של ביטחון משפטי".
"עוד חשוב להזכיר את מה שאמור להיות מובן מאליו בחברה דמוקרטית – שכל רשויות השלטון מחויבות לקיים את פסיקתו של בית המשפט".
"בהזדמנות זו אני מבקש לנצל את ההזדמנות ואת הבמה ולהסתייג פעם נוספת מדברים קשים וחמורים שנאמרו בימים האחרונים על בית המשפט העליון, בעקבות פסיקתו בעתירה בעניין תיקון מספר 50 לחוק יסוד: הכנסת.
גם אם עמדת הממשלה או הכנסת אינה מתקבלת, המעמד המחייב של פסיקת בית המשפט הוא כלל ההכרעה המחייב במדינת ישראל".
"אין מקום לפגיעה במעמד בית המשפט העליון או במעמד השופטים, ובוודאי שאין מקום לכל מיני קריאות מפי נבחרי ציבור שלא לציית לפסיקת בית המשפט. אלה התבטאויות חסרות אחריות, שחותרות תחת הבסיס לקיום המשותף שלנו כאן כחברה יהודית ודמוקרטית. הדברים הללו הם כל כך בסיסיים, ואמורים להיות מובנים מאליהם. הם חלק מהיסודות שעליהם ניצבת הדמוקרטיה הישראלית".
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן: "במהלך מבצע שומר החומות, היינו עדים למראות קשים של פרעות בערים המעורבות – בלוד, ביפו, ברמלה, בעכו ובערים נוספות. נושא הביטחון האישי הוא בעל חשיבות עליונה לכולנו ולכן, בהמשך לדוח שפרסמנו לפני שבועיים, על התמודדות משטרת ישראל עם אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית ובישובים מעורבים, החלטתי לפתוח בביקורת מערכתית שתבחן את אכיפת החוק בערים מעורבות במהלך מבצע שומר החומות ובתקופה שקדמה לו ולשלב הנושא בתכנית הביקורת של המשרד. אנו רואים חשיבות רבה במיקוד ביקורת המדינה בנושאים הנוגעים לכל אחד ואחת מאזרחי המדינה. בנוסף, נבדוק את השירות המוניציפלי שמקבלים התושבים בערים אלו, בהיבט של תפקוד הרשויות המקומיות ואת הטיפול והתקצוב הממשלתי לערים אלו".
מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל: "גם מערכת המשפט בעיצומו של משבר עולמי בסדר גודל שלא הכרנו ושלא ידענו. הנהלת בתי המשפט עברה למצב חירום קיצוני. הרשות השופטת, בהובלת כב' הנשיאה אסתר חיות, הייתה חייבת להעמיד פתרונות בין לילה שיבטיחו את זכות הגישה לערכאות. היה צריך להתאים, בן רגע, את תוכניות העבודה שלנו. את היעדים. את המטרות".
"במסגרת משבר הקורונה, הושק בין היתר פיילוט היוועדות חזותית בהליכים אזרחיים, בברכת לשכת עורכי הדין. הורחבה האפשרות להגשת הליכים באופן מקוון. עובדי המערכת הונחו לעבור לעבודה מהבית וללמידה מקוונת. הותקנו אמצעי הגנה ונרכש ציוד סניטציה במיליוני שקלים ובדגש על מיגון מקומות שאליהם מגיע הציבור הרחב, הונהג ויסות קהל באולמות ובהתאם לצורך הוקרנו דיונים בטלוויזיה במעגל סגור לאולם סמוך. בוצעו התאמות בתוכניות העבודה. יעדי המערכת עודכנו למצב חירום".
