סער נכנס למשרד המשפטים: "באתי לתקן, אבל לא להרוס"

לפני זמן קצר התקיים טקס חילופי השרים במשרד המשפטים. יו"ר תקווה חדשה גדעון סער, יחליף בתפקיד את יו"ר כחול לבן בני גנץ.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים הנכנס ח"כ גדעון סער, בנאומו בטקס: "לפני קצת יותר מ-27 שנים הגעתי לבנין הזה כמתמחה של פרקליטת מחוז ת"א (אזרחי) הגב' נעמי שטרן ז"ל. אשה חזקה, חכמה, ניצולת שואה, לוחמת שנאבקה על כספי המדינה וזכויותיה במסירות גדולה מכפי שאדם מן הישוב נלחם על רכושו שלו ועל זכויותיו. נעמי האמינה במדינה וחייה היו קודש לשירות המדינה. אני יודע מי הם הנשים והגברים שעובדים במשרד הזה. בראש ובראשונה פטריוטים".

"היום הזה, כשאני עומד כאן כשר המשפטים- אני זוכר את נעמי. בבנין הזה גם זכיתי לעבוד, לפני שנות דור, מבוקר עד לילה, פשוטו כמשמעו כעוזר משפטי צעיר ליועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן לפרקליטת המדינה".

"אני מכיר היטב את עבודתכם ואת מסירותכם. הופעתי גם בשנים האלה בכל הערכאות- מבית המשפט לתביעות קטנות ועד לבית-המשפט העליון. אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שהופעת בבית-המשפט השלום בחיפה, ב-1 בספטמבר 1994".

"על כן, כשאני מגיע לכאן היום כשר המשפטים אין בי גבהות לב. אני מעדיף את "אנחנו" על "אני". והמשימה המשותפת שלנו, כולנו, ביחד- להחזיר לבנין הזה את ההוד וההדר שמגיעים לו".

"נשאלתי הבוקר: איזה שר משפטים תהיה? תשובתי הפשוטה היא: שר משפטים שרואה את האזרח. שחושב על האזרח. ושרוצה שהמערכת החשובה הזאת תתן שירות מיטבי לאזרחי ישראל. בראש ובראשונה זו מערכת שאמורה לתת שירות משפטי לאזרח המדינה. עלינו לשאוף שהוא יהיה יעל יותר. נגיש יותר. אין זו מערכת המשרתת רק ערכים מופשטים, אלא אנשים בשר ודם", הצהיר סער.

לדברי השר הנכנס: "התארכות הליכים, אזרחים או פליליים, היא בעיני חתירה תחת עשיית- הצדק. כמעט תמיד תוצאה מאוחרת אינה יכולה להיות צודקת. קיצור-הליכים חייב להיות יעד מערכתי כולל. יעד זה קשור בטבורו לפחות ככל שמדובר במשפט הפלילי – בשמירה על עקרון נוסף: המשפט אינו צריך לעסוק בזוטי דברים".

"מטרת המשפט הפלילי היא התמודדות של המדינה עם סטיה משמעותית מהנורמה החברתית. סטיה קלה, קו"ח ספק-סטיה ממנה, אינה מצדיקה את השימוש המנגנון הכבד והחמור של המשפט הפלילי: חקירה. אישום. הרשאה. הכתמה.
החוק אינו עוסק בזוטות", הוסיף סער.

"את העיקרון הזה המגולם במשפט הלטיני זכיתי ללמוד באוניברסיטה מפיו של פרופ ש"ז פלר ז"ל. האם באמת עקרון זה, המעוגן בחוק, מיושם הלכה למעשה? מורי ורבותי, לצערי הרב- התשובה לכך בשלילה. מדינת ישראל מרבה מדי בהגשת כתבי אישום נגד אזרחיה. היום על מערכת המשפט שלנו לעבור תמורה דה-פלילזציה בעברות הקלות ולהמיר עברות פליליות רבות בעברות מינימליות של ברירת- קנס".

"מהלך כזה יאפשר גם הפחתת העומס של בתי המצווה ויאפשר להם לעסוק באופן יעיל ומהיר יותר בעברות הקשות ובפשעים החמורים. להעניש בחומרה ולייצר גם הרתעה. יש עוד צעדים שניתן לעשות כדי להשיג יעד זה. אבל, בראש ובראשונה נדרשת הפנמה של כל מערכות אכיפת-החוק. אין להפוך את האזרח לעבריין פלילי בגין דברים של מה בכך. אדם שמבקש לפתוח עסק ומתרוצץ בין אינספור רשויות לצורך רישיון אינו עבריין אלא אדם שרוצה לפרנס את משפחתו".

סער התייחס לשיח הרחב בשנים האחרונות סביב מערכת המשפט ואמר: "גבירותי ורבותי, הדיון הציבורי בענייני מערכת המשפט מתקיים בשנים האחרונות בין שני קטבים קיצוניים. אלה העושים דה-לגיטימציה למערכת הזו, מטילים דופי בטוהר מניעיה משמיצים את אנשיה, משתמשים בתאוריות קונספירציה חדשות לבקרים ומבקשים למעשה לקעקע את יסודותיה ולבטל את עצמאותה. להלן אנשי ה-D9".

"בקוטב השני, האורתודוכסי אלה שהודפים כל ביקורת ומתנגדים לכל שינוי. שמסתכלים על מציאות החיים כהתמודדות בין בני חושך לבין בני אור. אנשים אלה מעולם לא מצאו דבר מהותי הנראה להם טעון-תיקון ואם מצאו לעולם אין זה הזמן. להלן נטורי קרתא של מערכות המשפט".

"האמת היא שיש מה לתקן במערכת המשפט שהיא בין המערכות שלא חל בהם שינוי משמעותי שנים רבות. ואני באתי כדי לתקן. לתקן כן, להרוס לא. אין דמוקרטיה בלי מערכות משפט עצמאיות. אבל עצמאות אינה פותרת מביקורת מפיקוח או משינוי. המשפט פועל בתוך מרקם חברתי חי ונושם, דינאמי".

"אחיי ואחיותיי, המערכת זקוקה היום לשינויים אחראיים הנעשים מתוף גישה ממלכתית. מי שיפעל לסכל שינויים אבולוציוניים כאלה יביא לדעתי בוודאות גבוהה מאוד לשינויים רבולוציוניים שעלולים לרסק את מערכת המשפט שלנו".

"בכל תפקיד שביצעתי חתרתי לשנות ולתקן את הטעון-תיקון. גם לכאן לא הגעתי כדי לכהן בתפקיד כדי אלא כדי לעשותו. בכוונתי לקדם שינויים חיוניים למען אזרחי המדינה ושיפור מערכת המשפט. אני אתווה את המדיניות, אלמד, אתייעץ ואשתף. אשתדל לגבש הסכמה רחבה ככל שניתן לתיקונים הנדרשים. אבל בסוף היום אבצע את אותם השינויים, לא אוכל לעשות זאת לבד, אצטרך לעזרתכם".

"גבירותיי ורבותיי, בשיח על זכויות האדם אצלנו מקום שולי בלבד, אם בכלל שמור לזכויותיו של האזרח העומד כחשוב, כעצור או כנאשם מול מערכות המדינה רבות העוצמה. אני תמיד ראיתי כזכויות האזרח החשובות ביותר את אלה של האדם הנמצא במצבי מצוקה וחולשה קיצוניים".

"היה לי מורה ענק, ממנו למדנו אהבת המולדת מהי, וכבוד האדם מהו. מנחם בגין עליו השלום: "ילמדו נא אזרחי ישראל מכל המחנות את הכללים הפשוטים במשפט צדק במדינה חופשית: חשוד- עוד איננו נאשם. נאשם- עוד איננו אשם. ואף נידון- עוד איננו מורשע באורח סופי, כל עוד ענייניו לא הובהר בכל שלבי הדיון המשפטי. ואם המשטרה טוענת כי אסיר הנמצא בידיה "הודה" הרי גם ההודאה אינה הוכחה, כי עצמה זקוקה להוכחה בפני בתי המשפט" (עיתון "חירות", 22.3.57)".

"החוק הראשון שחוקקתי כחבר כנסת לפני 18 שנים עסק בהסדרת עילות לכבילת עצור בפומבי. ראיתי בכך ענין מובהק של כבוד האדם. לצערי, איני יכול לומר שחוק זה מיושם כפי שראוי היה. לימים, חוקקתי את חוק "ההגנה מן הצדק". כשר המשפטים בכוונתי לפעול לשינויים משמעותיים שיחזקו את זכויותיו של האזרח בחקירה ובמשפט".

"מכובדיי, אירועי החודש שעבר העמיקו את שהיה ידוע זה מכבר בישראל יש שטחים נרחבים שבהם החוק אינו שולט. בנגב, בגליל, בלוד, בדרום תל אביב מדינה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם קיומן של שטחים אקס-טריטוריאליים. בה אין היא מושלת ואין חוק וסדר. זוהי אינה רק בעיה של המשרד לבטחון פנים זהו עניין לאומי. זהו עניין מובהק של שלטון החוק. ועל כן, אנו חייבים פה, חייבים לתת על כך את הדעות ולגבש את הכלים הנדרשים להתמודדות ולשינוי המציאות הזאת".

"בכוונתי, להקים כוח משימה ייעודי בנושא מדינה מתוקנת נבחנת ביכולתה לאכוף חוק וסדר בכל חלקיה. אי מיגור סרטן הפשיעה, האלימות והפרוטקשן בחלק אחד של המדינה יביא לשליחות גרורותיו לחלקיה האחרים".

שר המשפטים היוצא, בני גנץ, אמר: "השנה האחרונה הייתה שנה קשה עבורי כשרבים מתומכיי יצאו במחאות לאחר שלקחתי לנתניהו חצי מהממשלה, שילמתי על כך מחיר אישי ופוליטי. אך הכניסה של כחול לבן למשרד המשפטים הביאה סוף לרוח הרעה שביקשה לפגוע בשלטון החוק. בלמנו ניסיון התנקשות בדמוקרטיה הישראלית".

על סוגיית פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אמר כי: "אינני יודע אם אנחנו חושבים אותו דבר בסוגיה אך מאמין שנדון על כך מתוך התפיסה שגם אם יפוצל תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לא יחוסל".

כמו כן, איחל הצלחה לשר הנכנס והודה לעובדי המשרד על עבודתם המסורה: "בחצי השנה האחרונה קידמנו למעלה מ-60 תזכירי חוק וחקיקות משנה, מינינו צוותי עבודה בנושאים שונים, נאבקתי והצלחתי לדאוג שבמשרד יכהן שר משפטים קבוע. ניצחנו בהמון קרבות קטנים וחשובים ביחד, ניצחנו בקרב הגדול על שלטון החוק במדינת ישראל".

היועמ"ש מנדלבליט אמר בטקס החילופים: "אנחנו נפרדים היום מהשר גנץ – פעלנו יחד לשמירה על שלטון החוק בתקופה לא פשוטה. עמדת כחומה בצורה מול ניסיונות לקעקע את תפקיד היועמ"ש".