המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון את נימוקיה להודעת הערעור על קולת עונשו של אמיר ברמלי שהורשע בהונאת משקיעים בהיקף של 340 מיליון ₪, ונידון לעונש של 10 שנות מאסר.
בנימוקי הערעור צוין, כי מדובר בפרשיה מן החמורות אשר הובאו בפני בתי המשפט בישראל בתחום העבירות הכלכליות, ועל אף כי העונש שנגזר על הנאשם הוא עונש מאסר ממושך, הוא אינו הולם, לעמדת המדינה, את מסכת העבירות המופלגת בחומרתה, את מקומו המרכזי והדומיננטי של הנאשם בעשייה העבריינית ואת הנזק העצום שגרם במעשיו למאות נפגעים במשך מספר שנים.
עיקרי הפרשה: ברמלי הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בשורה של עבירות כלכליות חמורות והלבנת הון במסגרת ארבעה אישומים, כשעיקרן בפרשייה של הונאת משקיעים במסגרתה גנב הנאשם סכום עתק של כ- 340 מיליון ₪ ממאות משקיעים שנתנו בו את אמונם.
עוד באתר:
בניגוד להבטחתו להשקעה חסרת סיכון במתווה מסוים שתשואה גבוהה לצידה, העביר הנאשם את כספי המשקיעים – ללא ידיעתם ובניגוד להרשאתם – להשקעות שונות בתכלית, שמרביתן ספקולטיביות, וחלק מן הכספים לקח לשימושו האישי.
המעשים, אשר בוצעו לאורך כשלוש שנים, הביאו לאובדן חלק ניכר ביותר מכספי המשקיעים – כספים שבמקרים רבים היוו את עיקר חסכונותיהם. בפרשייה זו הורשע הנאשם, בין היתר, גם בעבירות של הלבנת הון.
בנוסף, הורשע הנאשם בכך שבניגוד לדין גייס משקיעים ללא תשקיף, ובהמשך פעל בזיוף ומרמה כלפי המאסדר (הרגולטור) – רשות ניירות ערך, וזאת במטרה להסתיר ולהסוות את מעשי ההונאה; בפרשיה נוספת, הורשע הנאשם, בין היתר, בגניבת סכום של כ- 2.7 מליון ש"ח מחברה ציבורית בה היה בעל שליטה, בכך שהעביר סכום זה מהחברה ללא האישורים הנדרשים ותוך הסתרת הדבר מן הגורמים הרלוונטיים בחברה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על הנאשם 10 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס כספי בסך 400,000 ₪.
בהודעת הערעור, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון להחמיר משמעותית בעונש שהוטל על הנאשם – הן ברכיב המאסר בפועל והן ברכיב הקנס.
בנימוקי הערעור, שהוגשו לבית המשפט העליון על ידי עו"ד אבי וסטרמן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נכתב כי לאור הפסיקה הנוהגת, העונש שנגזר על הנאשם סוטה באופן ניכר מהעונש הראוי שיש להטיל על הנאשם, שכן בית המשפט המחוזי ראה תיק זה כחריג לחומרה מבחינת היקף הגניבה הכולל, אולם ייחס משקל משמעותי לקולא לפגיעה הקשה במשפחתו של הנאשם ולעובדה כי הנאשם עשה, בין היתר, שימוש "עסקי" בכספים.
בנימוקי הערעור צוין, כי המשקיעים ניזוקו בסכום מצטבר הנאמד במאות מיליוני ש"ח, ואיןמשמעות יתרה לעובדה שכספם נגזל מהם לצורך "שימושים עסקיים", להבדיל משימושו הפרטי.
"במסגרת תכניתו המרמתית גויסו כספים על מנת ליישם תכנית עסקית ספקולטיבית, אשר ברור כי המשקיעים לא היו מסכנים את חסכונותיהם על מנת לממשה, אם אופי ההשקעה היה מובא לידיעתם לאשורו.
הנאשם "פיתה" את קורבנותיו באמצעות מצגי שווא, ובחר במודע לסכן את כספם, בניגוד גמור להתחייבויותיו כלפי המשקיעים שבטחו בו, והסיכון שיצר אכן התממש", נכתב.
עוד צוין, כי שגה בית המשפט המחוזי עת נתן משקל משמעותי ואף מכריע לקולא לשיקוליו האישיים של הנאשם והפגיעה במשפחתו.
כמו כן נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהורה על חפיפה מלאה של עונשי המאסר שגזר על הנאשם בשלוש הפרשיות השונות בהן הורשע, וזאת מנימוקים הקשורים בנסיבותיו האישיות, ובכך לא נתן כל ביטוי עונשי לשתיים מן הפרשיות החמורות בהן הורשע.
לעניין גובה הקנס של 400,000 ₪ שהוטל על הנאשם, לעמדת המדינה, אין כל הלימה בין שיעורו לבין היקפן העצום של העבירות הכלכליות בהן הורשע – מאות מיליוני ₪."יוזכר כי בית המשפט קבע כי מתוך היקף העבירה הכולל, שלשל המשיב לכיסו סכום של כ- 18 מיליון ₪", צוין בנימוקי הערעור, ועל כן יש להגדיל את גובה הקנס באופן משמעותי.
התיק נוהל בבית המשפט המחוזי על ידי עו"ד חנה קורין ועו"ד יוני לבני (לפני שמונה לשפיטה) ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
