רחלי ג'רבי הייתה נערה קטנה, כשאביה חלה במחלת כליות, הילדות שלה עברה בצל הדאגה התמידית לשלומו של האב שסבל ייסורים קשים מנשוא, יום רדף יום, והיא כנערה התקשתה לראות את המחזות הקשים הללו, מחזות בהם אביה שהיה בשיא פריחתו יוצא לטיפולים קשים של דיאליזה וחוזר מותש, שבור וללא כוח. הוא היה אדם עם מלא שמחת חיים, את כל חייו וכוחותיו הוא העניק לבני משפחתו, אך כחולה כליות, הכוחות הלכו ונחלשו והיו ממנו והלאה. אבל אז, ביום בהיר אחד, הגיעה הבשורה לה המשפחה כל כך חיכתה וצפתה. "מצאנו תורמת כליה", בישר הקול בטלפון, ולא היה מאושר ממנו באותם הרגעים. תקופה לאחר מכן, האב, שסבל כל כך הרבה נכנס להשתלת הכליה שעברה בהצלחה גדולה, החיים היו נראים וורודים מתמיד, מאושרים מתמיד, והמשפחה כולה חשבה ש"הנה חזרנו למסלול השגרה", לאחר כל כך הרבה שנים של קושי ושל כאב, של ייסורים ושל טיפולים אינסופיים שמשברים את הגוף. באותה התקופה הנערה שכבר התבגרה, שמה באה בברית האירוסין עם בחיר ליבה, לא היה מאושר ממנה באותם הרגעים והיא הרגישה שהיא הגיעה לפסגת חלומותיה, גם מצא את שאהבה נפשה וגם זכתה לקבל שוב את אביה, בריא מתמיד, מלא בשמחת חיים ועם כוחות חדשים ורעננים. אבל אז חודשיים לפני יום חופתה היא נדבקה בנגיף הקורונה, שבועיים שהיא הייתה בבידוד מנותקת מהעולם החיצוני, וכשהיא יצאה מהבידוד היא לא חלמה מה העתיד צופן לה. שעות לאחר מכן, אביה, שהיה בקבוצת סיכון שכן הוא מושתל כליה החל להתלונן על תסמינים, מיד הוא ערך בדיקת קורונה, התשובה לא איחרה לבוא והיא בשרה כי הוא נמצא חיובי. הבהלה שלטה בבית בצורה חסרת תקדים, הם ניסו לעזור לו בכל מה שניתן, אבל לאחר ימים ספורים הוא נאלץ להתפנות לבית החולים, תחילה מצבו היה טוב, אך שעות לאחר מכן בשל הידרדרות חמורה במצבו הרפואי הוא הוכנס למחלקת טיפול נמרץ, בין היתר בזכות העובדה שהוא היה בעל מחלות רקע. רחלי, שנחשפת לראשונה לאור המצלמות מספרת על כך בבכי קורע לב, "הייתי שבועיים לפני יום החופה שלי, התחושה הייתה קשה. המצב של אבא הידרדר במהירות, ושלושה ימים לפני החתונה הרדימו אותו". אבל אז קרה הגרוע מכל, מספרת בתו, "חצי שעה לפני החופה הוא נפטר". בבכי מצמרר ממשיכה רחלי לחשוף את הסיפור הטרגי, "זה היה קשה כל כך, מיד אחרי החופה שלי, המשפחה כולה יצאה מהאולם, זה היה כל כך קשה תוך שבועיים שהוא נפטר. בלי הזכות להיפרד, בלי הזכות להודות לו. ולי היה כל כך קשה כביכול הדבקתי אותו וגם שנפטר ביום החופה שלי, תחושה נוראית". רחלי, אישה צעירה שרק עתה נאלצה לקבור את אביה פונה בדמעות שליש ומתחננת מכל אחד ואחת מאתנו שנבוא ונטה שכם לעזרת אמה ואחיה, "הם בבית דמי מפתח", היא מספרת, "אבי שהיה חולה במשך שנים רבות השאיר אחריו חובות כבדים". בפנים מבוישות היא מתחננת ומבקשת מכולנו שנעזור ולו במשהו קטן, שנעזור למשפחה האומללה שנותרה עם חובות כבדים וללא דירה משל עצמה, שנבוא לעזרתם, שנושיט יד בכדי שהם לא יקרסו אל תוך תהום הייאוש והעצבות. בקופת הצדקה המהודרת 'קופת העיר' שעוזרת לנזקקים רבים הקימו קרן מיוחד בעבור המשפחה האומללה, וזה הזמן של כולנו לפתוח את הכיסים ולעזור להם במה שאנו יכולים, זוהי החובה שלנו, של כולנו, לעזור להם עכשיו בטרם יהיה מאוחר.
תרמו לה:
עוד באתר:
https://www.kupat.org.il/Project/468/?source=
