איכות חיים: פרשת ואתחנן \ הרב אפרים אפשטיין | האזינו

כשנפגשתי עם דודי זה היה אחד מאותם מפגשים עם נער שאיבד את הדרך.

הקשבה,דיבורים,הסברים ויכולת שיכנוע והשפעה הם רכיבים חשובים מאוד באותם מפגשים. אבל...אם רוצים שהדברים ישאו פרי,יש צורך בדבר נוסף. צריך למצוא פעולה מעשית שאותו נער יקבל על עצמו לעשות.

החיים חזקים יותר מכל מילה- או רעיון שהוא ישמע. מכל הרגשה מרוממת ומעצימה שהוא ירגיש בזמן המפגש . הכל מתתפוגג מהר אל מול מציאות החיים.

הרכב המשוכלל ביותר לא יוכל לנוע אם נגביה את הגלגלים אפילו בסנטימטר אחד מעל הכביש. רק כאשר קיימת נקודת חיכוך עם הכביש,עוצמת הרכב תוכל לבוא לידי ביטוי.

פעולה מעשית שהוא יתחיל לעשות לאחר ובעקבות הפגישה היא נקודת החיכוך עם החיים. היא יכולה לגרום לכל מה שהתרחש במפגש לשאת פרות.

במשך השנים גיליתי שהכי קל ופשוט ל"הלביש" את המפגש בפעולה מעשית שקשורה לכיבוד הורים. הנערים מבינים את המשמעות של כיבוד הורים. המעשה הנדרש הוא פשוט,ואפילו מתגמל. ההורים והסביבה הקרובה מגיבים באופן חיובי ובצורה מיידית למעשים הקשורים לכיבוד הורים.

אז...עם דודי פעלתי בדיוק כך. אבל אז צפתה לי הפתעה. דודי סרב. "הם,ההורים שלי", כך הוא אמר, "אני לא מרגיש צורך לכבד אותם באופן מיוחד. הביאו אותי לעולם,גידלו,בסדר... כבר הרבה זמן שאני מסתדר לבד... הם לא מעריכים אותי בכלל..."

כשהוא אמר לי את המשפט הזה ואפילו הרחיב בהסברים (שאותם אחסוך מכם), הבנתי שהוא ממש לא מבין ,וכדאי שאסביר לו.

"עכשיו" ,כך אמרתי לו, ישבת לי קושיא גדולה.

בעשרת הדברות,כשהתורה מזכירה את מצות כיבוד הורים נאמר " כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" למה דוקא במצות כיבוד הורים מוסיפה התורה "למען יאריכון ימיך" ? למה צריך "לפרסם" את השכר של מצות כיבוד הורים ? וכי זה לא מובן מאיליו שאנחנו חייבים לכבד את מי שנתן לנו חיים? את מי שטרח לגדל אותנו? זה אפילו נראה קצת מעליב שיש צורך לתת מוטיבציה למצות כיבוד הורים.

אבל לפי דבריך זה מובן. הרי אתה טוען שאתה לא חייב להם כלום.

דודי היה קצת מופתע. הוא לא ציפה שאסכים איתו בכזאת קלות ובטח לא שאהפוך את דבריו לדבר תורה.

ואז..המשכתי. תרשה לי,כך אמרתי לי,להציע תשובה נוספת.

בפרשת ואתחנן לפני שבני ישראל נכנסים לארץ ישראל,אומר להם משה, "ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר ה' אלוקי אבתיכם נתן לכם"

אני לא מבין. בני ישראל עומדים חיים וקיימים, וממש עוד רגע הם נכנסים לארץ ישראל. א"כ מה אומר להם משה "..למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ.." וכי הם במצב שאולי ימותו ולא יכנסו לארץ ישראל ? יש להם עוד פרק זמן סביר והגיוני לחטוא ולמות ? אם היה אומר להם בסדר שונה "למען תבואו ותרשו את הארץ ותחיו.." אז הייתי מבין. משה מדבר על העתיד. אבל מה ההגיון לכתוב את " למען תחיו.." לפני "ובאתם וירשתם.." ?

"אולי",כך אמרתי לדודי. משה רבנו מתכוין למשהו אחר לגמרי.

אפשר להסתובב בעולם 120 ולא "לחיות" באמת. אפשרי להחשיב את החיים לפי מספר מנות השווארמה שאנחנו אוכלים. או לפי רמת שביעות הרצון שלנו מכמות ההנאות שאנחנו משיגים. אבל מי שמסתכל כך על המתנה הענקית שנקראת "חיים" דומה הוא למי שמקבל יהלום ומשתמש בו כאבן כדי להחזיק את הדלת שלא תיטרק ברוח.

החיים הם מתנה ועוצמה אדירה. אפשר לגדול ולהגיע לשיאים אדירים. האדם יכול להפוך את עצמו לבריה הכי עוצמתית וגבוהה בבריאה כולה. אם רק ידע את פשרה של מתנת ה"חיים".

משה רבנו בדוקא אומר, "ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים...למען תחיו..". לפני שהוא נפרד מבני ישראל הוא מחדד ומדגיש להם מהי המתנה הגדולה ביותר שקיבלו. "למען תחיו". תשמרו את החקים והמשפטים כדי שבאמת "תחיו". אין מדובר על שאיפת חמצן,מדובר על המשמעות והעוצמה של החיים.

רק אחרי שמבינים את זה ניתן להתקדם להמשך "..ובאתם וירשתם את הארץ" הכל מקבל משמעות אחרת.

"אתה מבין דודי ?" ,המשכתי לטעון.

מי שעדיין לא התנסה והבין את המשמעות והעוצמה של החיים בהחלט יש לו צורך בתשובה שלך על הקושיא במצות כיבוד אב ואם. כי אם החיים נמדדים בכמות הנאות,ישנם כאלו שאולי חשים שאינם צריכים לכבד את הוריהם. מה הם נתנו להם? חיים ? זה לא ממש שווה. ןלכן צריך את " למען יאריכון ימיך".

אבל מי שמבין את המשמעות והעוצמה של החיים,ועל זה דיברנו הרי עכשיו במשך שעתיים, יכול להשיב תשובה אחרת.

התורה כותבת בכיבוד הורים "למען יאריכון ימיך" לא רק בשביל ה"למה" אלא גם בשביל ה"איך". כך שנבין את העוצמה של מה שקיבלנו. כדי שנבין כמה אנחנו חייבים לכבד אותם. "כבד את אביך ואת אימך", איך ? "למען יאריכון ימיך" ,לפי החשיבות האמיתית של החיים שהעניקו לך.

לכן מי שמכבד את הוריו,חייו חייבים להיות ארוכים. מי שמבין שהוריו נתנו לו חיים,מבין את המשמעות של כל רגע ורגע בחיים. ואז באמת חייו הם ארוכים. ארוכים באיכות.

אז לך, כך סיימתי, נשאר רק לבחור באיזו תשובה על הקושיא אתה בוחר. שלי או שלך.

נשאר לך רק לבחור את עוצמת החיים שאתה מבקש לעצמך. חיים לפי מדד השווארמה,או לפי שווים האמיתי.. ועכשיו דודי,תחליט אתה אם לכבד אותם.

הא.. ואם מעניין אתכם לדעת ,דודי בחר בתשובה שלי.