הדו"ח: עלייה משמעותית בתלונות על התנהגות לא ראויה של שופט

על פי הדו"ח השנתי על מערכת המשפט, שהגיש יו"ר הנציב אורי שוהם לשר המשפטים, 33% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט, לעומת 21% בלבד בדו"ח הקודם

ישראל רובין

י"ט באב תשפ"א, 28/07/21 14:46

א+

א-

בג"צ View of the empty courtroom at the Supreme Court in Jerusalem on February 21, 2017. Photo by Yonatan Sindel/Flash90 *** Local Caption *** ??? ???? ????? ????? ??? ???? ???? ??? ???? ??? ??????????

הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2020,הוגש ע"י הנציב, השופט (בדימוס) אורי שהם, לשר המשפטים גדעון סער, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות.

במהלך השנה הוגשו ע"י אזרחים תלונות על מערכת המשפט, בתי המשפט, שופטים דיינים, וכנגד פסקי דין שהיו נראים כחוסר צדק.

על פי הדו"ח: בשנת 2020 הוגשו 926 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-909 תלונות. מתוך 909 החלטות שניתנו בשנת 2020, בוררו לגופן 548 תלונות, שהן 60% מכלל ההחלטות שניתנו.

מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 60 תלונות מוצדקות שהן 11% מכלל התלונות הנ"ל, ו-48 תלונות שהן 9% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.

תלונות מוצדקות או תלונות שהסתיימו בהערה, הן 20% מתוך כלל התלונות שבוררו לגופן, היינו נמצא בסיס איתן לכחמישית מהתלונות.

התפלגות התלונות המוצדקות לפי נושאים, עולים הנתונים הבאים:

· 20% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 38% בדו"ח הקודם).

· 33% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 21% בלבד בדו"ח הקודם). הנציב מציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדו"ח הקודם, דבר שיש לתת עליו את הדעת.

· 30% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על לקויים בניהול המשפט (לעומת 26% בדו"ח הקודם);

· 17% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 15% בדו"ח הקודם)

בשנת 2020 נמשך הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, עת התקבלו 193 תלונות (לעומת 184 תלונות בשנת 2019 ו-130 תלונות בשנת 2018). נושא זה הובא על ידי הנציבות לידיעתה של הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.

הנציב מציין בדו"ח כי בחלק מהתלונות אשר נמצאו מוצדקות, יש כדי להעיד על כשל מערכתי, ובעניין זה הוא פועל על מנת להביא לתיקון הליקויים.

כך למשל, מקרה שהובא בפני הנציב אודות נאשם, שעל פי הרישום בפרוטוקול התייצב בבית המשפט, הגיע להסדר, הורשע ונגזר דינו. סנגורו של הנאשם ציין בפני הנציב, כי הנאשם כלל לא נכח באותו יום בבית המשפט.

מבדיקת התלונה התברר כי מדובר בתקלה. הנציב כתב בהחלטתו שלמרות שמדובר במקרה נדיר במקומותינו, נקל לשער את הנזק שתקלה מעין זו עלולה לגרום לנאשמים המעורבים בדבר, כמו גם לתדמיתה של מערכת המשפט בישראל.

מן הראוי שמנהל בתי המשפט יבחן מחדש את דרכי ההזדהות של נאשם באולם המשפט, בעיקר אם אינו מיוצג, ובמידת הצורך ייקבע נהלים חדשים, אשר יימנעו תקלות כדוגמת אלה בעתיד.

בשנת 2020 הושלמה הכנתו של טופס מקוון, ומדובר במהלך חשוב מאין כמותו שנועד להקל על הגשת תלונות לנציבות, תוך הזדהות של מגיש התלונה וחתימתו על טופס התלונה המוגש על ידו.