שלוש דפיקות חלשות על הדלת הודיעו על בואה. אם לא הייתי מצפה לה לא הייתי מצליחה לשמוע אותן. פתחתי את הדלת ומולי עמדה אישה צעירה וצנומה, עיניה הבהירות נפגשו לרגע בעיני ומיד הושפלו מטה כשאמרה בקול רפה "אני ציפי, סליחה על האיחור, לא מצאתי את המקום".
רוב האנשים שבאים אלי בפעם הראשונה מתקשים למצוא את הקליניקה, אך הפעם ריחפה תחושה של ילדה אבודה. ציפי פסעה לתוך חדר הקליניקה בצעדים מדודים, עד כי נדמה היה שעוד מעט תאבד שיווי משקל ותצנח על הרצפה. כתגובה טבעית עמדתי במרחק פסיעה ממנה כדי לתמוך בה אם תיפול.
ציפי נשמטה אל תוך הכורסא. כאילו שלושת המטרים סחטו את כוחה. כבויה וחסרת חיות התיישבה כשגבה מופנה בחציו אלי. כאילו אמרה "אני לא רוצה שתראי אותי ביגוני, ואולי עדיף שלא תראיני בכלל" שיערתי שמחכות לנו אמירות רבות ללא מילים דרכן תחשוף את המתחולל בנפשה.
בקול חנוק פתחה ואמרה: "אני לא יודעת מה עובר עליי, אני מרגישה נורא. מאז הלידה לפני חצי שנה לא מכירה את עצמי. האישיות שלי נעלמה ובמקומה כאילו צץ מישהו אחר. מאז ומעולם הייתי טיפוס 'מתוקתק' המתמרן בהצלחה בין בית לעבודה. אין לי הסבר מה נשתנה בלידה הזו דווקא.. אין לי חשק להשקיע בבית ובילדים. בוכה הרבה מכל דבר קטן. מתחפרת במיטה. משהו מת בי".
ציפי החלה לשחזר את השבועות הראשונים אחרי הלידה "שאלתי את עצמי מה הוא עושה כאן?. מה אני עושה כאן?. הבכי שלו הלחיץ אותי. לא הצלחתי אפילו לחייך אליו".
התינוק 'הזר' שכב בעריסה בחדרה כשהיא אכולת אשמה. היא שמעה באוזני רוחה את התביעה "את לא בסדר. אני זקוק לך, איפה את?" אך לא הייתה מסוגלת להיענות. בכיו עורר בה תסכול, זעם ואשמה. היא שאלה את עצמה "מה הוא רוצה ממני, למה אני לא מצליחה להרגיע אותו. אני אבודה. מה קרה לי?"
חוסר ההבנה של הסביבה למה שעובר עליה העמיק את התסכול וההלקאה העצמית. למה את לא יכולה להיות אימא ככל האימהות? משהו לא בסדר אתך, הייתה אומרת לעצמה אין ספור פעמים, כשעמדה חרדה מול התינוק ללא יכולת להעניק לו את צרכיו.
ציפי ציפתה שמישהו יבוא ויעשה סדר בבליל הרגשות המציף שאיים לסגור עליה .
********************************************************
לידת תינוק היא אחד האירועים הדרמטיים ביותר לכל אישה. לצד רגשות השמחה והתרגשות זהו אירוע מטלטל רגשית ועמוס בשינויים גופניים, הורמונאליים, נפשיים וסביבתיים.
לכן טבעי שנשים רבות (כ 70%) חשות בשינויים במצב רוח בימים הראשונים לאחר הלידה, מה שמכונה "בייבי בלוז". אולם, במידה והתסמינים אינם נעלמים לאחר כשבוע, או במידה והם מתגברים, ייתכן שמדובר בדיכאון לאחר לידה (כ 10%).
זכרי כי אין מדובר חלילה על "פגם" באישיותך או בכישורייך כאם. עם זאת, דיכאון לאחר לידה עלול לפגוע בך וביכולת שלך לטפל בילדך, ולכן חשוב לקבל עזרה מקצועית באופן מיידי. בנוסף להשפעה העצומה עלייך אישית מצב זה עשוי להשפיע גם על תינוקך, שבתקופה זו בונה לאת התשתיות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות החיוניות ביותר להמשך חייו.
תמיכת הסביבה
במקביל לטיפול המקצועי, המחקרים מצביעים כי תמיכה מצד המשפחה והסביבה הינה אחד הפקטורים המשמעותיים בתהליך ההחלמה.
לרוב הבעל ובני המשפחה שנמצאים באופן טבעי ומובן בתחושת שמחה ואופוריה מניחים שגם היולדת ודאי מרגישה כך. המפגש עם מצבה הרגשי של היולדת לא פעם מעורר בהם תסכול וביקורתיות כלפיה. התלונות של היולדת מתפרשות כסימני פינוק וניסיון לברוח מהתמודדות ומאחריות. תגובות חסרות אמפטיה כמו ”יש לה את כל הזמן שבעולם, אז מה הבעיה?“ או ”נו ולי בזמני היה קל את חושבת?!“ יוצרות תוצאה הפוכה ומגבירות רגשות בושה, ייאוש וחוסר יכולת שכמובן יקשו או ימנעו מהיולדת לפתוח את ליבה ולבקש עזרה.
כיצד הבעל יכול לתמוך באשתו היולדת?
•עודד אותה לדבר על רגשותיה , נסה להקשיב לה בלי לשפוט אותה ,במקום לנסות ”לתקן“ את המצב, פשוט השתדל להיות שם בשבילה כדי שהיא תוכל להישען עליך.
•דאג שהיא תאכל באופן מסודר ומזין ושתישן מספר שעות ברצף בלילה גם אם היא מניקה!
• הצע לה עזרה בבית והשתתף בגידול הילדים האחרים , אם יש. אל תחכה שהיא תבקש ממך, תיזום עזרה עבורה.
• וודא שהיא מבלה זמן עם עצמה. עודד אותה לקחת הפסקות למנוחה ורגיעה, להזמין בייביסיטר או לדאוג לערבים של שניכם יחד בלבד.
• שמור על קרבה, חיבה וחום בקשר ביניכם. הקרבה התומכת שלך הינה מנחמת ויכולה לעזור לה בדרך להחלמה. 16עם זאת, הקשב לתגובותיה והתאם עצמך לקצב שלה .
• קבל תמיכה עבורך. נסה לשתף חברים קרובים ובני משפחה במה שעובר עליך, ואל תהסס לפנות גם לעזרה מקצועית ולדבר על תחושותיך.
דיכאון לאחר לידה לא עובר מעצמו, ולכן יש חשיבות שאשתך תקבל את הטיפול המקצועי הנכון והמתאים עבורה. גלה לה את תמיכתך בפניה לטיפול ופנה לקבל מידע אודות התמיכה באשתך.
_____________________
חדש! נפתחת סדנת אימהות "הורות נוכחת".
אפשר לפנות לכתובת [email protected] או לנייד 052-6346334
ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית. מטפלת במבוגרים וילדים – פסיכותרפיה אישית, זוגית והדרכת הורים. קליניקה פרטית באלעד ובירושלים.
מרצה במכללה החרדית מבח"ר, חברת סגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה. מרצה לציבור הרחב בנושאי יחסים במשפחה ובריאות נפשית ומנהלת את הפורום "פורטל הנפש" שבאתר בחדרי חרדים.
