כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ, וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ:
מפרש רבינו האור החיים הקדוש בדרך רמז, שהכוונה על מלחמת האדם עם יצרו הרע. האדם רוצה להציל את הגוף שנקרא 'עיר' מהיצר הרע, והדרך היא 'וקראת אליה לשלום' – שיעשה פשרה ושלום עם היצר הרע. דהיינו – שהוא מוכן גם כן ליהנות מהעולם הזה באופן המותר, ובתנאי שהיצר יסכים גם כן להניח לו לטרוח ולעשות עבור העולם הבא.
וממשיך הפסוק ואומר, 'ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה' – שאם היצר הרע אינו מסכים לפשרה זו, ורוצה להכשילו בדברים אסורים, אז 'וצרת עליה' – שאז צריך האדם לסגף את גופו בסיגופים ולקדש את עצמו במותר לו, ואז הקדוש ברוך הוא מבטיחו 'ונתנה ה' אלוקיך בידיך והכית את כל זכורה, ועל ידי זה יוכל להתיש כח הרע שבגופו ולהכות היצר הרע.
עוד באתר:
ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: יצו ה' לצור על העיר בסיגופים, וכמאמרם זכרונם לברכה לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, והרגזתו היא לסגף עצמו בדברים המותרים לו. גם בתעניות ומלקיות ובכי ולהתיש כח הרע שבעיר. ומבטיחו ה' ליתנה בידו, כאומרו ונתנה ה' אלקיך בידך.
ונמצינו למדים מדברי רבינו הקדוש, שהפירוש בדברי הגמרא 'ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע', דהיינו שהוא יקדש עצמו במותר לו, על ידי סיגופים ותעניות, ואז יוכל להתיש את כח היצר.
ובספרו הקדוש 'חפץ השם' כותב רבינו הקדוש על הגמרא הזאת, וזה לשון קודשו: 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, ליעצנו עצה טובה בענייני ניצוח היצר הרע, ולמדנו לעשות להכניעו תמיד בעצה אחת, דתמיד יבקש להכעיס יצר הרע ותמיד יבקש לערוך עמו מלחמה, מבלי סיבה שיקדים יצר הרע לפתותו על איזה דבר איסור, יקדים הוא תמיד להרגיזו, על דרך אומרם קדש עצמך במותר לך. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים שופטים פרק כ פסוק י. חפץ ה' מסכת ברכות דף ה עמוד א]
