"להיכן נעלם הפחד מחודש אלול" ? כך שאל אותי השבוע חבר שפגש אותי ברחוב.
ולפני שהספקתי לחשוב לאן הוא חותר,הוא המשיך,
"כל השיחות וההרצאות עוסקות בתקוה ובעידוד..,( הוא התכוין לשלי,רק היה מספיק מנומס כדי לא לומר זאת מפורשות)
הם עוסקים רק ב'תפוח בדבש'.. ולא ב'נתנה תוקף'.."
למה לא לדבר גם על הצד השני,להדגיש אותו?
הוא שאל…,אז ביקשתי לספר לו סיפור.
באחד מהכפרים חי לו יהודי כפרי ותמים.
יהודי עם אמונה פשוטה ותמימה.
מגיל צעיר התייתם אותו יהודי מהוריו,כך שנאלץ למצוא את עצמו עסוק בטרדות הקיום היום יומי,כששאר חבריו חובשים את ספסל הלימודים.
ללמוד הוא הוא לא ידע ואף הקריאה כשלעצמה היתה קשה עליו.
במשך השנים הוא הצליח לשקם את חייו,להתחתן ולהקים משפחה.
משק קטן ואף שדה אחת היוו את מקור פרנסתו ואת מקור גאוותו.
עוד באתר:
בר"ה כשהגיע תורו לפתוח את ארון הקודש,הוא טמן ראשו בין ספרי התורה כששפתיו רוחשות תפילה.
'"רבונו של עולם,כך הוא אמר, ב"ה השנה הכל היה מצויין.
הפרות הניבו הרבה חלב,התרנגולות הטילו ביצים משובחות ואף היבול עלה יפה.
בבקשה ממך,אני באמת לא מבקש כלום.
אני לא מבקש שתעזור לי,אני מסתדר יפה..
רק בבקשה אל תפריע…".
אותו יהודי,כך אמרתי לזה ששאל,בהחלט פחד בחודש אלול.
הוא כ"כ פחד,עד שמה שהוא ביקש זה רק לברוח…
מרוב פחד הוא שכח שהטוב והאושר גם קשור לקב"ה.
שמעון שהגיע לישיבה בר"ח אלול,החליט שהשנה חודש אלול יראה כמו שחודש אלול צריך להראות.
מהיום הראשון הוא הקפיד בכל כוחו על תפילות בכונה והתמדה רבה בסדרי הלימוד בישיבה.
המשגיח שם לב ששמעון מתעלה משבוע לשבוע והחליט לעקוב..
הוא בהחלט היה מרוצה ממה שראה.
שמעון הוסיף שעות בלימוד,ממעט היה בדיבורי חולין ועננה של רצינות היתה על פניו.
מספר ימים לפני ר"ה שם לב המשגיח שמשהו בהתנהלותו של שמעון התחיל לחרוק.
כשניגש לשוחח איתו,שמעון נאנח ואמר,
"ב"ה שחודש אלול הוא רק חודש אחד,
יותר מזה אני לא מסוגל…"
הפחד הוא חשוב,אבל רק אם הוא מקדם ומקרב אותנו לבורא עולם.
אחד מגדולי המחנכים נוהג היה לומר,כי הגאון רעק"א היה לומד ברציפות מרבית שעות היום,
ולא היה נכנס ל"משבר",
מדוע א"כ רואים בחורים שמתעלים ולפתע הכל מתמוטט??
הסיבה היא אחת.
רעק"א למד מתוך שמחה וקרבה לבורא עולם
והם לומדים מתוך לחץ..
בפרשת השבוע שלנו,שפותחת את חודש אלול,
"שפטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נתן לך ….".
כולנו מכירים את מה שדרשו בספרים הקדושים שהפסוק מכוון כלפי חודש אלול.
שהאדם צריך להקפיד ולהציב לעצמו שופטים ושוטרים.
מדוע התורה מקשרת ומדגישה בחצי השני "בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נתן לך" ??
מה היה חסר אם היה כתוב ,"שפטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" בלי המילים "אשר ה' אלוקיך נתן לך" ??
זו בדיוק הסיבה,כך אמרתי לאותו שואל,לעיסוק ב"תפוח בדבש".
אומנם נכון שהאדם צריך להקפיד ולהציב לעצמו שופטים ושוטרים.
צריך להכיר בפחד של "ונתנה תוקף.."
אבל…כל זה כשהוא יודע שהכל "אשר ה' אלוקיך נותן לך", כשמכירים את "התפח בדבש"
כשמכירים את השמחה ,הטוב והאושר שמגיעים אלינו מבורא עולם.
רק "שופטים ושוטרים" יגרום לרצון לברוח..
אבל אם יודעים שכל הטוב והשפע הוא מה',
שבורא עולם מחפש ורוצה להעניק ולתת-
"אשר ה 'אלוקיך נותן לך"
אם יודעים שהאושר מצוי בקיום המצוות ובקרבה לבורא עולם,
אז יוכל להתקיים "שפטים ושוטרים תתן לך".
"ונתנה תוקף" יכול לפעול ולהחזיק,אם הפנמנו את "התפוח בדבש".
ובכלל..,כך הוספתי,
אם "ונתנה תוקף.." הוא מידיי הקב"ה
וגם ה"תפוח בדבש" הוא מידיי הקב"ה
אז מה אכפת לך שנתמקד ב"תפוח בדבש"?
