הרמטכ"ל: "ההתקדמות בתוכנית האיראית הביאה להאיץ תוכניות מבצעיות"

שעות אחדות לפני פגישתו של ראש הממשלה נפתלי בנט עם נשיא ארצות הברית ביידן, בצה"ל אומרים שהיחסים עם המעצמה הגדולה בעולם מצויינים. השיח איתם עדין ועמוק, הקשרים מהודקים מאי פעם וישראל היא המדינה היחידה באזור שאפשר לסמוך עליה. אבל.

וגם זה חשוב. ישראל ומערכת הביטחון לא סומכים רק על הקשרים האלו וכשהתקדמות ופיתוח הגרעין האיראני (למרות שהוא נמצא עכשיו בזחילה) וחתימה מחודשת על הסכם גרעין, שהוא הסכם רע לדברי מערכת הביטחון (בשנת 2031 האיראנים יוכלו להעשיר בכל הרמות וכבר בשנת 2026 יוכלו לפתח צינטרפוגות) וכל אלו,  מחייבים את צה"ל להתכונן.

לכן צה"ל מאיץ בזמן האחרון את תוכניותיו באשר למעגל השלישי, הן באויר, הן במישור המבצעי והן בפעולות נוספות.

גם הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי, מתייחס לכך ואומר השבוע שהתקדמות תכנית הגרעין האיראנית הובילה את צה״ל להאיץ את תוכניותיו המבצעיות ותקציב הביטחון שאושר לאחרונה מיועד לכך.

צה"ל מתוח בשבע זירות

צה"ל מוצא עצמו בסוף השנה, מתוח מתמיד. די עם נסתכל לעומק ונוכל להבחין כי בשנה האחרונה הגדיל צה"ל את פעילותו ומתמודד למעשה בשבע זירות בו זמנית.

זה קורה במעגלים הראשונים בעזה, ביו"ש, בסוריה ובלבנון, (שם החל צה"ל בהקמת מכשול עם תקציב ראשוני מיידי של 300 מיליון ₪)ממשיך במעגל השני בשימת לב מוגברת למליציות האירניות בעירק ועד בואכה תימן.

זאת בנוסף כמובן, למעגל השלישי שמרכזו איראן. דבר זה מצריך לא רק משאבים רחבים הרבה יותר אלא גם כח אדם איכותי ומיומן (ומכאן למעשה הדרישה של הצבא בנושא הגדלת הפנסיה לאנשי הקבע והגדלת שכר חיילי החובה לפחות ב 25%).

בצבא מבינים שכח אדם טוב יישאר בצבא לא רק בשם התודעה אלא גם בשיפור חיי המשפחה ושעות העבודה ובשכר. לכן המאבק בפקידי האוצר כל כך חשוב להבנתם.

הישג נוסף השיג הצבא השנה בתכנית 'ממדים ללימודים' עבור משרתים משוחררים בסך 100 מיליון ₪ בשנה ו לראשונה מבוססת התוכנית על תקציב המדינה ולא על תרומות.

כשמסתכלים על המרחב של שבע הזירות ניתן לומר בפירוש שאיום תלול המסלול הוא הבעיה העיקרית ולשם מופנה חלק גדול ממאמץ ההגנה. צה"ל גם מעדכן לאור זאת את תוכניותיו למעגל השני כאשר המרחב הסובב אותנו סובל מחוסר משילות הן בעזה, הן בלבנון והן בדרום סוריה. זה מצריך עוד יכולות, תקציבים וטכנולוגיה.

נקודת האור במרחב היא בהיותו של הסהר השיעי בצרות. ייצוא המהפיכה נכשל. ניתן לומר בוודאות שהחיזבללה והחמאס היו רוצים ליצור הרבה יותר פעולות טרור שצה"ל ניטרלן.

פרשת הקצין מאמ"ן

אי אפשר לסכם את השנה העברית בלי הדיון הציבורי סביב פרשת הקצין שנמצא מת בתאו. הצבא מודה שטעה בהסברת הפרשה ובחשיפתה אך מסביר שהכל נעשה כדי לא לפגוע בבטחון המדינה ולא לפגוע במשפחה.

לצורך ההבנה. בטחון המדינה היה לנגד עיני מקבלי ההחלטות. ימים יגידו מה היה בסיס העברות ואולי כך
יובנו הנסיבות לאי פרסום הפרשה.

ובחזרה לזירת הלחימה: ממש בשעות אלו מתכנן החמאס עצרת נוספת. בצבא מודים שההערכות בשבת האחרונה לא היתה טובה ומוגדרת כאירוע רע אך מאידך לא מצטערים על אי התגובה לירי לשדרות.

יש נסיבות שלא כאן המקום לפרטם שהביאו את ראשי הצבא שלא להמליץ על תגובה נקודתית. באותה נשימה הצבא מבהיר: מה שהיה הוא לא מה שיהיה. ההבנה בין ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל- מלאה.

תהיה וקיימת תגובה משמעותית גם על כל בלון תבערה. שיקום עזה יעשה רק במסגרת חילופי השבויים והנעדרים, כסף קאטרי לא יכנס עוד במזוודות ובסוף יש לומר. לא בטוח שיש לעזה תרופה.

באשר לגיזרת לבנון וסוריה הנתונים ברורים. 31 פעם פעל צה"ל בשנתיים וחצי האחרונות לפי פרסומים זרים בסוריה ובלבנון והחיזבללה לא הגיב.

יש התרעה והיא נמדדת לאורך שנים. גם בירי האחרון שביצעו ארגונים פלסטינאיים לעבר הגליל העליון הירי היה לשטחים פתוחים והחיזבללה מיהר לרדוף אחרי היורים. צריך גם לומר ביושר. לצבא אין מספיק מידע על הפלסטינאים בלבנון.

כבר אמרנו. 7 זירות והצבא מתוח.

וכל זאת כאשר היחסים עם רוסים מצויינים וכל רצון לשדר אחרת הוא פייק של ממש. הכל מתואם ומוסדר. כך גם עם מצרים וירדן.

ולאן פנינו? שאלה שאת תשובתה נוכל לתת רק בסוף השנה הבאה. ההערכות מדברות על אפשרות לימי קרב בצפון ובדרום. עד כמה הם יהיו משמעותיים אין לדעת. לא הכל צפוי במזרח התיכון.