המשך יבוא – מבקר המדינה 2021 \ אריאל שרפר

בטור האחרון שלפני ר"ה תשפ"א התפרסם כאן מכתב פרידה מתש"פ אך המציאות הנוכחית מחייבת מכתב מסוג אחר כי נדמה שהשנה לא באמת נגמרה

אריאל שרפר

כ"ה באלול תשפ"א, 02/09/21 07:40 עודכן: 23/12/24 02:02

א+

א-

. United Hatzalah medical workers wear protective clothing as a preventive measure against the coronavirus, test a patient for COVID-19 (coronavirus), in Jerusalem on February 10, 2021. Photo by Yonatan Sindel/Flash90 *** Local Caption *** ????? ?????? ???? ??? ?????? ????? ????? ??? ????? ???? ?????? ?????

לכל החושבים שעברו את שנת תשפ"א בשלום, שלום!

אתם בטח קוראים את הטור הזה בתוך כל הבלגן והניסיון לעשות סדר לקראת החג למרות שאין בו "סדר" (ואם תרצו אין זו "הגדה" אלא רק אמירת ברכות לפני סימנים לשנה טובה מתוקה ועוד איחולים שמתאימים לפירות ומאכלים שטועמיהם חיים זכו פעמיים כי טוב בשנה לפי העדה, הטעם האישי וסבלנות ה-"אשת-חיל" המסמנת לבטח בה לב בעלה לא להפריע למלאכת הקודש של הכנת הסימנא טבא עד השנה הבאה עלינו בהפתעה כשאנחנו לא מוכנים).

אם זה המצב ואי-סדר משתלט על כל פינה בבית ובחיים, אולי הגיע הזמן הנכון והמתאים לגלות לקוראים הנאמנים של טור זה את הסוד הכמוס למוח העמוס במידע דחוס להתחמקות נדרשת ממחשבות מטרידות על סיכום השנה שהסתיימה: לא לסיים אותה!

רגע, רגע ,רגע- מה זאת אומרת לא לסיים אותה? הרי בכל שנה ב-א' תשרי מגיעים כמו שעון יהודי עם אותיות הא-ב שני ימי ראש השנה(המרגישים כל פעם מחדש כמו יום אחד ארוך שאינו נגמר עד שמגיע צום) שמסמלים את תחילתה של שנה חדשה והדבר מחייב את סיומה של השנה הקודמת, ובאופן קבוע גם מכריח את אנשי התקשורת המתעדים כל מה שקורה למען ידעו דורותיכם מה גדלו מעשיך השם לסכם את האירועים המרכזיים של השנה שחלפה במהירות רבה יותר מקודמתה ולנסות לנחש לפרש ולקשקש תמונה ברורה כפאזל מרובה חלקים של השנה שהתחילה ביום זיכרון תרועה, ומסתיימת בקול ענות חלושה.

אבל דווקא השנה קשה ואולי גם בלתי אפשרי לשמר את מסורת המוספים שאינם תפילות וכמדי סוף שנה לסכם את מה שקרה בה בהעלאת זיכרונות בלתי נשכחים מהעבר, בכתיבת תובנות מתוחכמות על ההווה, ובציון אי-אילו חששות נוסח יוצאי פולניה מהעתיד.

אם בתחילת השנה הנוכחית הצליח כותב שורות אלה לחבר מכתב פרידה משנת תש"פ-שכזכור הסתיימה בצל כבד של משבר הקורונה שעוד היה די בתחילתו וגם החלה עם סגר שחייב את עם ישראל להמליך את הקב"ה בחצרות וברחובה של עיר ולשבת לשולחן החג לפיצוח סודות גרעין עם המשפחה הגרעינית-הרי שבסופה של שנת תשפ"א אין לכותב הטור הרגשה של סיכום וסיום שנה בעיקר בגלל שהאווירה הכללית דומה מאד לתחילתה עם חוסר וודאות מטריד לגבי העתיד הקרוב והרחוק ועם מאמצי שכנוע אדירים של מרכיבי המשקפיים הכהים מדי גם בלילה שהגרוע מכל עוד לפנינו, חלילה וחס ושלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן. עלינו לשבח לאדון הכל… (וסליחה שההכנות לתפילה התערבבו עם הכתיבה)

אך גם אם מתאמצים להעמיד פנים שמה שהיה הוא שבהווה ואין חידוש מלבד שינוי התאריך אי אפשר להתעלם מכך שהרבה השתנה השנה וכל אחד צריך לעשות חשבון-נפש.

האם התאמצנו מספיק להפיק מכל יום בשנה שהסתיימה את המיטב מעצמנו ומחברינו?
האם האמנו ביכולתנו להשתנות לטובה בכל יום ולתקן עוד משהו קטן שנפגם מיו"כ שעבר?
האם השתדלנו בכל כוחות הנפש והגוף לעבוד את השם בשמחה או שנתנו לחדשות לדכא אותנו?
האם עשינו משהו חדש ואפילו קטן ביותר בכל יום כדי להרגיש כאילו בכל יום מתחילה שנה?
אם התשובה לכל השאלות היא כן- אפשר להכין את התפוח בדבש ולהיות רגועים.
אם התשובה לחלק מהן היא אולי או לא יודע צריך לחפש דרכינו ולחקור ולשוב
אם התשובה לכל השאלות היא לא- חובה לעשות תשובה יותר טובה.

גם אם ההרגשה שהשנה שמתחילה בעוד כמה ימים ומסתמנת כשנת קורונה שניה היא ההמשך של שנת הקורונה הראשונה שכאילו לא הסתיימה, מעיבה במקצת על ההכנות השמחות לחג מומלץ לזכור בפינה פנויה בראש העמוס מסעיפים בלתי נגמרים ברשימת הקניות וההוראות לביצוע עד ערב ראש השנה תשפ"ב(תחשבו שונה פעם בחיים) שדברים שנמשכים יכולים וצריכים לספק נקודות אור לרואי השחורות(למעט מבקרים בשכר בשירות הציבורי הקובעים נחרצות שממשלה שהוציאה מדינה ממשבר הקורונה לא התנהלה כראוי בלי שום קשר לעובדות רק כדי לקבל יחס בכל מקום ואתר והאמת שאין לי חשק לתת להם יותר מדי תשומת-לב בערב חג וכל השנה כי יש גבול לכל בלבול ותעלול ובמקרה של רואי השחורות רודפי הכותרות אין חדש תחת השמש).

כי החיים נמשכים
והאמונה ממשיכה ללוות אותם כל הזמן
ולימוד התורה נמשך במסלול מעגלי מפרשת בראשית עד וזאת הברכה ושוב להתחיל מבראשית
וכל הדברים הטובים שצריכים לשמור על מסלולם קיץ וחורף ויום ולילה לא שובתים וממשיכים.

רגע לפני שהשנה הבאה עלינו לטובה ולברכה מתחילה בתפילה ובפיוט המפורסם שמסתיים בקריאה "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה" אני מברך את קוראי הטור הקבועים כל השנה שעברה שבעזרת השם ימשיכו לקרוא את מה שמתפרסם כאן מדי יום חמישי גם בשנה הבאה ויהי רצון מלפני מי שאמר והיה העולם המחדש בכל יום בטובו מעשה בראשית שתוכנם יהיה חיובי ומחזק ולא להפך חלילה ונשתדל תמיד לראות מעלת חברינו ולא חסרונם.

תהא השנה הזאת
שנת רחמים ורצון לעשות טוב, שנת בריאות טובה ושמירה עליה תמיד, שנת פרנסה ברווחה,
שנת שלום ושלווה-
ושנה שימלא השם משאלות ליבנו לטובה.
המשך יבוא…

אריאל שרפר
"מבקר המדינה 2021"

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]