ועדת הכספים החלה היום (שני) לדון בחוק ההסדרים. יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר התייחס לפתיחת הדיונים: "כולנו רוצים באמצע נובמבר להעביר את תקציב המדינה, להזניק את כלכלת ישראל קדימה ולתת בשורות לאותם אוכלוסיות חלשות שלא דאגו להן הרבה מאוד זמן, אני בטוח שנצלח את זה ונביא את החוקים ליעילות מקסימלית".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון: "אני מתרגש מאוד, היום אנחנו מתחילים לדון בחוק התקציב וחוק ההסדרים, זה דבר שלא קרה 3 שנים. החוק מביא הרבה בשורות, כלכליות וחברתיות, יחד עם זה מביא הרבה מאוד אתגרים. בוועדה נדרש להרבה מאוד אתגרים, אני בטוח שיהיו דיונים עניינים ומקצועיים. אני מבטיח שנשמע את כל הדעות, חברי הכנסת, חברי הארגונים האזרחים וכל מי שנוגע לדבר. אין לנו הרבה זמן, לכן אני מצפה לענייניות ומקצועיות. בסופו של דבר כולנו רוצים באמצע נובמבר להעביר את תקציב המדינה, להזניק את כלכלת ישראל קדימה ולתת בשורות לאותם אוכלוסיות חלשות שלא דאגו להן הרבה מאוד זמן. החוק כולל שינויים מבניים, השקעה בתשתיות, אני בטוח שנוכל לצלוח את זה ולהביא את החוקים ליעילות מקסימלית ככל שניתן. היום אנחנו פותחים באחד הפרקים היותר מורכבים".
הוועדה החלה לדון בהצ"ח ההתייעלות הכלכלית לשנים 2021 -2022, לעניין פרק ה' בהצעת החוק – הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה.
עוד באתר:
הפרק עוסק בהצעת החוק הקובעת כי המדינה תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות הוותיקות והחדשות, כאשר שיעור זהה של כספי החוסכים יושקע בשוק ההון, וככל שהתשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים אלה, תהיה נמוכה מ-5%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש, וככל שהתשואה שהושגה תהיה גבוהה מ-5% הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן שתוקם לשם להבטחת תשואה.
מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב: "יש עבודת מטה גדולה מאוד באוצר, כל אגפי המשרד עומדים לרשותכם בכל נושא ובכל שעה, וכן בפני כל הוועדות. הסוגיה שאתם דנים בה היום מלווה את תקציב המדינה מזה שנים ארוכות, תראו איך הנושא התפתח ולאן הגיע. זה חסר וזה לא נהנה, כך הייתי מתמצת את הסוגיה. הממשלה מנפיקה אג"חים במחיר גבוה והחוסכים בעצם לא באמת נהנים מזה. המנגנון שאנחנו מציעים, בא להבטיח את תשואת החוסכים באופן שיהיה לפחות כפי שהיה היום, ומצד שני תקציב המדינה לא יישא במחיר בלתי מתקבל על הדעת".
"אם אתה מסתכל על התנהלות קופות הפנסיה ב-20 שנים האחרונות, 70 אחוז הן משקיעות היכן שהן חפצות, ו-30 אחוז אג"ח מיועד. התשואה בחלק הראשון, גבוה אפילו מהאג"ח המיועד. עם השתכללות המכשירים, התמקצעות מנהלי ההשקעות, האפשרות לנסוע במרכאות עם הכספים למקומות אחרים, רמת התשואה עלתה. אנחנו רוצים שהקופה תשקיע את כלל הכספים עפ"י שיקול מנהליה, אבל אם היא כשלה, על ה-30 אחוז ניתן לה תשואה מובטחת בחוק. קמו כל מיני חילוקי דעות שבעיני מקוממים, אומרים – אתם הולכים לחוקק חוק שהולך להבטיח על 30% תשואה של 5 אחוז צמוד, אבל קודם היינו עם אגחים של 4.86 אחוז, אז אתם מחלישים את הנכס שיש לעמיתים בקופות. לבוא לבית הזה ולומר אנחנו לא מאמינים לחוקים שאתה מחוקקים ומעדיפים נייר שפקיד מוציא, בכיר יותר שיהיה, החשב הכללי במקרה הזה, ואנחנו יותר מאמינים לזה מחוק שאתה מחוקק, זה מקומם. האוצר רוצה לחוקק חוק שמבטיח את התשואה של החוסכים, אז בסדר, אבל אומרים בוא נעשה את זה עם נייר של החשב הכללי".
עוד הוסיף בלינקוב כי "כל המהלך שלנו נועד שהממשלה תגייס בצורה נורמלית ולא תיתן באופן מלאכותי תשואה שלא מתבקשת, והשני לשמר את הביטחון הסוציאלי של העמיתים, באופן שבו נדאג לזה ש-30 אחוז מהנכסים של הקופה יישאו תשואה של לפחות 5 אחוז, ואם לא יגיעו לזה, נשלים את זה. ההתחייבות שלנו מעוגנת בחוק. גם אם נצטרך להשלים 2 אחוזים, עדיין חסכנו הרבה מאוד כסף, למוסדיים לא קרה כלום, הם חיזקו את שוק ההון, והעמיתים ממשיכים לקבל את התשואה, ואנחנו חסכנו כסף שנוכל להפנות אותו למקומות אחרים של התקציב. זו באופן כללי תמונת המצב".
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "נושא ההנפקה החל בשנות ה-50, במשך כל השנים סביבת הריבית ירדה וירדה, תקופה מאוד ארוכה סביבת הריבית הריאלית כמעט אפסית. מזה 7 שנים היא פחות מאחוז. כל ההפרש הזה, כל הסבסוד, נכנס להוצאות הריבית של המדינה. זה מה שמייקר את המכשיר הזה. הוצאות הריבית לשנת 2020 עמדו על כ-38 מיליארד שקל, רבע מזה זה סבסוד. חוב המדינה עומד היום על למעלה מטריליון שקל, הנכסים של קרנות הפנסיה עומדים כמעט על טריליון שקלים היום, הם גדלים בצורה פנומנלית, הם מקשים על המדינה להנפיק חוב הרבה יותר זול. אנחנו הולכים ומסבסדים יותר ויותר לעמוק את העמיתים. כ-57% מהחוב של מדינת ישראל הוא חוב מקומי שכיר, 22% הוא חוב לקרנות הפנסיה. החיה הזו של האג"ח המיועדות, לא קיימת באף מדינה מתוקנת אחרת".
עוד הוסיף רוטנברג כי "אנחנו חשופים במנגנון הקיים לכלל התיק של קרנות הפנסיה. במכשיר החדש אנחנו מבטיחים את אותו 5% במנגנון של 5 שנים, ולא משנים את המנגנונים האחרים" והתייחס להתחייבויות המדינה במסגרת המנגנון המוצע: "אני עומד פה כחשב הכללי של מדינת ישראל ואני אומר לכם המדינה עומדת מאחורי התחייבותיה. כל השיח שאומר שזה ישונה ולא יקרה, זה לגבי השיח בחדר הזה. גם באג"ח שכיר רגיל שמונפק ל-10 שנים, שמונפק לפי תקנות, מדינת ישראל יכולה לבוא ולומר אני משנה את זה, והיא לא משנה את זה. המנגנון המוצע מוצע לפי חקיקה, והוא חזק יותר מהמנגנון הקיים היום. לכן אני אומר באופן מלא, מדינת ישראל עומדת ותעמוד בהתחייבותיה עד האגורה האחרונה".
