להביא את השמחה לכולם \ מירי שניאורסון

"עד שלא ראיתי את פניה המחייכות של גאולה האהובה (אימה של מי שקירבה אותי) מהתמונות, לא הבנתי את גודל המעלה של הפעילות שלכן! יישר כוח גדול על הטיולים והתוכן שאת מארגנת לנשים האלמנות המתבגרות. אני מנסה להגיע לקחת את גאולה לאיזה בילוי בים או בנמל כבר הרבה זמן, ומנחם כל כך לדעת שהיא במסגרת כזו מדהימה ולא נשארת לבד!"

"תודה ענקית לך על הארגון המדהים שפתחת, אני רואה את אמא שלי כיום ופשוט אין לי מילים!"

"תודה על השי, אבל המתנה הכי גדולה היא פשוט לראות את השמחה שהפעולות גורמות… הייתה שנה עם המון חוויות ואנחנו צומחות ומתעצמות ממפגש למפגש."
לצד מקבץ זה של תגובות מנשים לפעילות החגים שלנו קיבלתי תגובות מקהל נשים שונה במהותו, שגם בו מורגש המחסור בחברה, באהבה ובשמחה. כך כתבה לי חלי (שם בדוי): "יש קבוצה מאוד לא מבוטלת של נשים שהכאב שלהן לא פחות צורב. הן עושות לעיתים שבתות וחגים לבד, כי הילדים אצל האבא. הן צריכות להתמודד בגיל צעיר יחסית עם תקציב דיור יקר להחריד. הן עובדות קשה לפרנסתן, והן מתמודדות עם מלחמות עם הצד השני, עם חינוך הילדים בתנאים בעייתיים. הן לא מוזמנות לשבתות לחברים ולמשפחות, כי לרוב גרושה זה סוג של אות קין, והעניין יוצר חרדה, ובצדק רב, מצד המארחת בעלת הבית. המצוקה שלהן זועקת לשמיים ואין מענה".

עוד באתר:

מרגש

"ביום שה' לקח לי את הילד, עזבתי הכל"

גיל ישראלוב

צפו בתיעוד

זה לא דם: מי הכינרת הפכו לאדומים

פנחס בן זיו

רוכב על גלי השנאה

בט' באב, יאיר לפיד מכליל: "לחרדים מותר הכול"

אלי יעקובוביץ

צפו בסיפור

הילדה הטיחה: "אתה כבר הולך? אתה חסר לי"

גיל ישראלוב

בערב פרשת האזינו, שבה אנחנו לומדים את ההבדל בין האזנה לשמיעה, ולקראת המחצית השנייה של חודש תשרי – שבה אנו מצווים על השמחה, וחוגגים את שמחת תורה, ניזכר בדברי הרבי בערב שמחת תורה תשנ״ב, לפני שלושים שנה. הרבי מסביר כי ידוע שכל ענייני חודש תשרי הם עניינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכוחות כאחד. וכמו כן בנוגע לעניין הזמן – אין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול – על ידי הריקודים.

ביום שמחת תורה, שבו האחדות מתגלית במלא תוקפה, אנו פוגשים את הדרגה הנעלית ביותר שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי אפילו בדיבור אלא רק בריקוד, שבו שווים כולם. ושמחה זו היא זו שמפעמת גם בליבו של היהודי שלא למד תורה מעולם. בריקוד אין הבדל בין הלמדן לאיש הפשוט.

השנה מתכונת הריקודים במקומות רבים תהיה שונה, אך דווקא עכשיו זה הזמן לגלות ביתר שאת את האחדות המקיפה את כולנו. לא ניתן לעניינים חיצוניים לפגום בנקודה הפנימית של כל יהודי. מכל מקום ומקום יעלו השירה, השמחה והריקודים, ויקיפו את כל הסביבה.

חשוב ביותר לציין את הוראתו של הרבי לנצל את יום החג על מנת להביא את השמחה לכמה שיותר יהודים. בזכות שמחה זו נזכה בוודאי לקיום התפילה "בא יבוא צמח בשמחת תורה", ותכף ומייד ממש יימשכו הריקודים של כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש השלישי. בגאולה השלמה!

הכותבת: מנטורית ברוח יהודית, נשיאת ארגון הנשים נפלאו"ת.