מחקר בינלאומי חדש מצא כי נוסף על כך שהחיסון לשפעת מצליח למנוע מחלה וסיבוכים של שפעת, הוא גם מסייע למי שכבר נדבקו בקורונה להפחית את הסיכוי לפתח מחלה קשה וקריטית ולהגיע לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ. כך פורסם הבוקר ב'ישראל היום'.
לממצא זה יש חשיבות לאומית, מאחר שבשבועות האחרונים חזרו והתריעו רופאים בכירים, ואף קבינט המומחים לקורונה, כי המחסור החמור במיטות טיפול נמרץ לחולי הקורונה המונשמים מחריף מאוד את התמותה הגוברת בגל הרביעי של המגיפה.
ביום רביעי אחרי סוכות מתכננות ארבע קופות החולים להמשיך במאמצים לחסן נגד שפעת, במקביל לחיסונים נגד קורונה. קופות החולים הזמינו כ-2.5 מיליון מנות חיסון, ועד עכשיו ניתנו רק כ-90 אלף חיסונים מקרב החיסונים שהוזמנו. על פי הנחיות משרד הבריאות, ניתן לקבל את החיסון מגיל חצי שנה ומעלה, עם דגש על אוכלוסיות בסיכון: בני 50 ומעלה, חולים במחלות כרוניות, ילדים עד גיל 12 ועובדי מערכת הבריאות.
עוד באתר:
המחקר נערך על ידי ארבעה חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מילר שבמיאמי, ובמסגרתו נבדק המידע בכ-75 אלף תיקים רפואיים דיגיטליים של מטופלים מרחבי העולם, בעיקר מארה"ב וגם מבריטניה, איטליה, גרמניה, סינגפור וישראל. במסגרת המחקר, נבדק המידע על מטופלים שלא התחסנו כלל לשפעת, ועל כאלה שחוסנו לשפעת מחצי שנה ועד שבועיים לפני שאובחנו כמאומתים לקורונה. המחקר בדק את התקופה שלפני התחלת מתן חיסוני הקורונה בעולם. המטופלים במחקר נדגמו על פי קטגוריות של גיל, מגדר ומצבים רפואיים כמו סוכרת, מחלות לב והשמנת יתר. החוקרים בחנו התפתחות של 15 תסמינים מרכזיים חמורים של קורונה בטווח של 30, 60 ו-120 יום מרגע האבחון של המטופלים במדגם כחולים.
לפי הפרסום של תוצאות המחקר, נמצא קשר סטטיסטי ישיר בין הסיכון לפתח תסמינים חמורים של קורונה לבין אי-חיסון נגד שפעת. מהמחקר עלה עוד כי אלו שלא חוסנו לשפעת היו בסיכון גבוה ב-40% להגיע לאשפוז ולטיפול נמרץ, ובסיכון כפול בגלל הקורונה לפתח שבץ, פקקת ורידים ותסחיף ריאתי. מסקנות החוקרים היו שקיים אפקט הגנה פוטנציאלי של חיסוני השפעת למי שיידבקו בקורונה, שיכול להועיל גם לאוכלוסיות ללא גישה זמינה לחיסוני הקורונה. בישראל, האנשים שלא יכולים להתחסן לקורונה הם ילדים עד גיל 12, ומנועי חיסון מסיבות בריאותיות.
ד"ר אלכס גורי, יועץ הזיהומים לחטיבת הילדים בבית החולים קפלן ברחובות, אמר כי "לצורך המחקר, החוקרים קיבלו גישה למאגר נתונים של כמעט 75 אלף חולים, ומהם בנו שתי עוקבות, כלומר קבוצות מחקר של כ-38 אלף אנשים שחלו בקורונה. בקבוצה אחת, החולים קיבלו חיסון נגד שפעת בטווח הזמן של חצי שנה לפני מחלת הקורונה, ובעוקבה השנייה – לא קיבלו חיסון לשפעת".
ד"ר גורי ציין: "המחקר הראה שלחולים בקורונה שקיבלו חיסון נגד שפעת בחצי השנה שלפני מחלתם היו פחות סיבוכים של אלח דם (ספסיס), פניות לחדר מיון, אירועי פקקת הוורידים העמוקים ואירועים מוחיים. החולים בקורונה שחוסנו נגד שפעת גם התאשפזו פחות ביחידות לטיפול נמרץ. מאידך, יש לציין שלא נמצא במחקר ממצאי המחקר חשובים, מאחר שבשנתיים האחרונות לא היו מקרי שפעת קשים בישראל, לא הגיעו כאלו אל בתי החולים, ולכן אנשים טוענים ש'למה להתחסן נגד שפעת, שהרי היא לא קיימת'. אלא שצוות הטיפול במחלות במשרד הבריאות החליט להמליץ גם השנה להתחסן נגד שפעת, כי החשש שלנו הוא שבעקבות השנתיים שבהן האוכלוסייה פחות התחסנה נגד הנגיף, עלולה להיות מציאות של התפרצות קשה של שפעת, התפרצות אלימה וקטלנית יותר. אם מתברר שהחיסון מגונן גם מנזקים של הקורונה – אז זו עוד סיבה בעד ההתחסנות לשפעת".
לדברי ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה במאוחדת, "מדובר במחקר רטרוספקטיבי, כלומר מחקר שבודק בדיעבד את הנתונים, ולא כזה שעוקב אחרי מחוסנים מרגע החיסון, והוא אכן מראה קשר בין חיסון שפעת והפחתה בסיבוכי הקורונה. עם זאת, עדיין אין הוכחות לסיבתיות, וחשוב להדגיש כי לא הודגמה הפחתה בתמותה וגם לא הפחתה בהידבקות בקורונה. ללא קשר למאמר, חשוב מאוד להתחסן לשפעת".
