השר לביטחון פנים, עמר בר לב מפרסם הבוקר (שני) הודעה הסותרת לכאורה את הודעת הממשלה אמש על שילובם של כוחות צה"ל במאבק בפשיעה הערבית, וטוען כי אין סיכום שכזה.
"הבהרה, לדיוק הדברים שפורסמו במספר כלי תקשורת, בדיון בצוות השרים למאבק בפשיעה ברחוב הערבי אמש לא דובר בשום צורה שהיא על הצורך במעורבות צה"ל במאבק ואין לצה"ל שום תפקיד בתכנית שמוביל המשרד לבט"פ בראשותי.
בכל 3 שעות הדיון המילה צה"ל הוזכרה רק בהקשר של גנבות אמל"ח מבסיסיו ומניעתן", כתב בר לב.
כזכור, אמש הודיעה הממשלה בתום ישיבת צוות השרים למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, כי כוחות צה"ל והשב"כ ישתפו פעולה במאבק בפשיעה בחברה הערבית.
עוד באתר:
על פי לשון ההודעה שפורסמה אמש: "רה"מ אישר את תכנית העבודה שהוצגה על ידי סגן השר לביטחון פנים, יואב סגלוביץ, במסגרתה תתבצע עבודה מתואמת בשיתוף כלל המשרדים והגופים הרלוונטיים, לרבות משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המטה לביטחון לאומי, הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ועוד".
"הוחלט על טיפול ממוקד בסוגיית אמצעי הלחימה הבלתי חוקיים, בשיתוף צה"ל ושב"כ", נכתב בהודעה.
עוד נכתב: "משרד המשפטים יקדם שורת חוקים שיעניקו אמצעים נוספים לגופי האכיפה השונים, לרבות חוק עונש מינימום להחזקה וסחר בנשק. תחילת היישום תהא מיידית".
יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה תקף אמש את ההחלטה: "להלחם בפושעים ולא בדמוקרטיה – האחראית הבלעדית על אכיפת החוק בקרב אזרחים היא המשטרה, לא ארגוני ביון וצבא. אחרי עשורים שהממשלה והמשטרה התייחסו אלינו כל חצר אחורית, הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא עוד מאותו היחס: משטרה ליהודים ושב"כ לערבים".
מנגד, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התייחס להחלטת הממשלה, שמיישרת קו עם אחת מהמלצות דו"ח המבקר שהתפרסם בחודשים האחרונים ובירך על ההחלטה. "ההחלטה עולה בקנה אחד עם המלצות הדוח שפרסמנו זה מכבר. הצבענו על הצורך לגדוע את מקורות האמל"ח שמגיע מגניבות מבסיסי צה"ל, מהברחות מהרש"פ ומירדן ומייבוא של חלקי אמל"ח. וחשוב שכוחות הביטחון יעסקו בכך".
המבקר הוסיף: "בביקורת מצאנו שרק 47% מהתקציב של תכנית החומש לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי מומשו ורק 5% כתבי אישום הוגשו בתיקי חקירה בעבירות ירי בשנת 2019. בשנת 2019 היתה קפיצה במספר ראשי רשויות ערביות מאויימים, מ-18 בשנת 2017 ל 35 ראשי רשויות. בסך הכל בשנת 2019 40% מראשי הרשויות בחברה הערבית היו מאוימים, לעומת כ 10% ברשויות יהודיות. המבחן יהיה ביישום המיידי והמלא של החלטת הממשלה.
"לצד מעורבות כוחות הביטחון חשוב לחזק את הרשויות המקומיות, על מנת לשפר את השירותים לאוכלוסייה הנמצאת בדירוג סוציואקונומי נמוך ולהגביר את המשילות של השלטון המקומי כלפי תושביהם".
