בתצפית מרתקת וראשונה מסוגה שנערכה במחלקת הקורונה במרכז הרפואי העמק בעיצומו של הגל הראשון, נמצא כי תמיכה דתית-רוחנית עשויה למלא תפקיד מכריע בהתמודדות עם הנגיף. באחרונה פורסמו ממצאי התצפית בכתב עת מדעי של רפואה לבריאות הנפש ועוררו את סקרנותם של רופאים ומטפלים בכל העולם.
"החולים בתקופת הגל הראשון היו ברובם אנשים שומרי תורה ומצוות שנדבקו באירועי פורים", מספרת ד"ר עינת מדר, מנהלת השירות לרפואה משולבת פנימית ובריאות הנפש במרכז הרפואי העמק. "ראינו שככל שמועד חג הפסח מתקרב, כך עלו מפלס החרדה והדאגה שמא הם לא יוכלו לקיים את ליל הסדר ושאר מצוות החג. בשביל מטופלים שומרי תורה ומצוות, זאת היתה גזרה קשה מידי לא לחגוג את החג, הם התעסקו בזה המון והבנו עד כמה זה משפיע על מצב רוחם ובהתאמה גם על מצבם הפיזי", מסבירה ד"ר מדר. "צריך להבין שבמהלך תקופת הקורונה פורסמו הנחיות רבות לניהול ההיבטים הרפואיים והבריאותיים של הזיהום, אולם לא הייתה, לפחות בתחילת המגפה, כל התייחסות להיבטים הנפשיים הכוללים את רווחתם הרוחנית של המטופלים. כמטפלים המשלבים גישה ייחודית של התייחסות לגוף ונפש הבנו את החשיבות של הדבר ולכן נענינו להצעת רב בית החולים לקיים עבור המאושפזים סדר פסח כהלכתו בתוך מחלקת הקורונה", סיפרה ד"ר מדר.
התצפית נערכה ע"י ד"ר מדר וד"ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה' ומנהל מחלקת קורונה במרכז הרפואי העמק יחד עם רב בית החולים, הרב יוסף יצחק סגל שסיפר: "אני זוכר מטופל, בן 87, שלא האמין שהוא יערוך סדר פסח, וכשהוא ראה את השולחן ערוך, הוא התיישב בו שעה וחצי לפני הזמן, ולאורך כל הערב הפנים שלו היו מוארות. אין לי דרך להסביר עד כמה גדולה ההשפעה של התמיכה
עוד באתר:
הרוחנית והנפשית בהתמודדות עם מחלות ומחלת הקורונה בפרט, אך יומיים לאחר מכן המטופל סיפר לי שהוא מרגיש הרבה יותר טוב, ולאחר מכן הוא גם שוחרר הביתה והחלים. נתנו לו תקווה".
עוד מוסיפה ד"ר מדר, "מטופלים רבים שחלו בקורונה סובלים הן מההשפעות הפיזיות של הנגיף והן מההשפעות הנפשיות של המחלה. הבידוד שנכפה על החולים מייחד את אופי המחלה ומתבטא בחרדה ומצוקה נפשית. "לקורונה יש השפעה נפשית רחבה, הבידוד, חוסר הודאות, השהייה לבד. ולכן, מההתחלה שמנו דגש על הפן הנפשי, הקמנו מערך תמיכה נפשית מאוד נרחב, שכלל פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדות סוציאליות. אמונה ורוחניות אישית עשויים להוות מקור לחוסן עבור רבים, ולכן התערבויות דתיות ורוחניות יכולות למלא תפקיד מכריע במהלך התמודדות עם הנגיף", אמרה.
"מתן תנאים למטופלים לתרגל את אמונתם ולחגוג אירועים שקשורים לדת ולמסורת יוצר אושר ומשפר את הרווחה של המטופל. ובהתאמה, התגובות שקיבלנו היו מרגשות מאוד", מספרת ד"ר מדר. "חולים רבים אמרו לנו, לאחר שמצבם השתפר שהם מאמינים שקיום החגים והאווירה שהצלחנו ליצור גם בעת כזאת, הייתה נקודת המפנה שלהם בהתמודדות עם הנגיף, ובאמת ראינו שזה שיפר בצורה דרמטית את המצב הגופני שלהם וסייע בהחלמה. היינו חייבים לחלוק את הממצא וכתבנו מאמר ראשון מסוגו בכתב עת מדעי שנתן דגש לסיוע הדתי- רוחני לחולי קורונה. זה עורר המון עניין בעולם וקיבלנו המון פניות. זה פתח את הנושא לדיון ולשיח, מה המשמעות והחשיבות של דת ואמונה בסיוע בריפוי", מסכמת ד"ר מדר.
"אחד הדברים הקשים ביותר בהתמודדות עם מחלת הקורונה היא תחושת הבדידות וחוסר הוודאות", מספר הרב סגל. "הצוות המסור והמדהים במחלקת קורונה, נלחם על כל אחד מהמטופלים יומם וליל, אך עדיין הם לא משפחה. לא רק הטיפול הפיזי אלא תשומת הלב לפן הנפשי, עשויה לזרז את תהליך ההחלמה, לתמוך ולתת תקווה", הסביר.
לאור ההשפעות החיוביות שנצפו במטופלים במרכז העמק ובכל מרכזי הרפואה של קבוצת כללית, גם השנה בחגי תשרי, ערכו את תפילות ומצוות החג כהלכתן גם במחלקות הקורונה.
