דווקא בשגרה: על דוחות, דחיינות ובכיינות

השבוע באחד הרחובות בקצה העיר בני ברק, ראיתי אדם כועס ונרגז על כך שהוא קיבל דוח חנייה, תוך כדי שהוא מקמט את הדוח ומשליך אותו בזעם למדרכה, הוא מוציא מפיו משפט, שלעולם הוא לא ישלם את הדוח, וזו חוצפה שנותנים דוחות במקום כזה ללא שילוט האוסר לחנות במקום.

האמת שהוא צודק בכל מילה, אדם סביר היה חונה שם ללא חשש, והפקחים מנצלים זאת ונותנים דוחות כל יום למגינת לבם של התושבים, האם מטרת העירייה במתן הדוחות היא הכנסה לקופת העיר או אולי סדר וחינוך של האזרח? אין זה הנושא שלנו כאן.

השאלה האם ההתנהגות שלו נכונה, למרות שאין לנו לדון אדם בשעת כעסו, אך עלינו ללמוד מה עושים אם בכל זאת למרות הזהירות וההשתדלות כן קיבלנו דוח, מהעירייה, מהמשטרה, או מכל רשות אחרת,

עוד באתר:

לקראת הכרעה

רגע לפני כיבוש הרצועה: בית חאנון נמחקת מהמפה

קובי פינקלר

'התנערי מעפר קומי'

על גמלים, גירושין, והקול הפנימי שצף מחדש

הרב אריה אטינגר

זה קורה ב-12

ה'דרייבר' מגיעים לבני ברק: רוצים לפגוש אותם?

קובי ברומר ומנדי וייס

לאחר התבצרות

תיעוד מיוחד: לוחמי הימ"מ מחסלים מחבל חמוש

קובי פינקלר

ברור שהתעלמות מהטיפול או התשלום, היא הדרך הגרועה ביותר, היא תגרום לנו לתשלום גבוה הרבה יותר מהתשלום המקורי, שום דוח לא נעלם מעצמו, הוא צובר ריבית והצמדה, ולאחר תקופה דוחות אלו עוברים לטיפול משפטי אצל עורכי דין, ובמקום תשלום של מאה שקלים נאלץ לשלם מאות שקלים.

טבעי לכעוס על העוול שנעשה לנו אם קיבלנו דוח שלא בצדק, אך מיד יש לפעול ולא להתעלם, בין בפניה לרשות או בבקשה לשיפוט אם טענותינו צודקות, כמו כן ניתן לפנות לנציג ציבור שסייע לנו. יש חובה לטפל ולא לדחות, ואם הגענו למסקנה שאין לנו יכולת לבטל את הדוח, מיד נשלם למרות הרגשת חוסר הצדק והתסכול, נשלם את הקרן באופן מידי, שלא נשכח ונשלם בהמשך הרבה יותר.

ראיתי משפחות רבות שצברו חובות ברשויות שונות והתעלמו מהם, בהתחלה זו הרגשה טובה, קיבלתי דוח ואני לא משלם, אולם לאחר שנים משפחות אלו קיבלו עיקולים לחשבון הבנק, ושלילת רישיון נהיגה בעקבות התעלמות מדוחות משטרה, הוצאה לפועל, ומכתבים מעורכי דין. הסכומים שהם שילמו בסוף למרות כל ההשתדלות היו גבוהים הרבה יותר מהסכום המקורי, אין מחיר לעוגמת הנפש שמשפחות אלו עברו, אך המחיר הכלכלי היה גדול ביותר, פתאום ביום בהיר מתעורר דוח שהיה רדום במשך שנים וגורם לנו לבור תקציבי.

יש לזכור שאם יש ברשותנו רכב, חלק מההוצאות של הרכב הן דוחות חנייה או תנועה, אומנם עלינו להימנע ככל הניתן מקבלת דוח, על ידי מחשבה מראש. למשל, אדם שיחנה את רכבו באדום לבן, עליו לדעת שכמעט בוודאות חנייה זו תעלה מאתים וחמישים שקלים. האם זה שווה? אדם שתוך כדי נהיגה מתעסק עם הטלפון הנייד, צריך לחשב האם שיחת טלפון זו שווה דוח של למעלה מאלף שקלים.

אך גם אם נהיה זהירים ביותר, אנחנו בני אדם ולפעמים הרשויות מנצלות חולשה זו ומציבות תמרורים חדשים, ואמצעים טכנולוגים שונים, ובסופו של דבר קיבלנו דרישת תשלום, כאן משפחה שחושבת על עתיד כלכלי טוב, לא נכנעת ליצר הדחינות הטבוע בנו, ומשלמים בתוך ימים ספורים מקבלת דרישת התשלום, ושוכחים מהתשלום מיד. השיטה הטובה ביותר לעשות משימה שאנחנו לא אוהבים, (ותשלום לרשויות אנחנו לא אוהבים) לבצע אותה באופן אוטומטי ללא מחשבה, כל יום שעובר ולא שילמנו את הדוח מגדיל לנו את הכאב, ומקרב אותנו למצב שבו יתכן ונעבור את תאריך התשלום האחרון, ונשלם כפל וריביות.

כך הדרך בכל התשלומים שיש לנו ארנונה, חשמל, כבישי אגרה, משלמים סמוך כמה שאפשר לדרישת התשלום, ברור לנו שבסוף נשלם, באו נשלוט בתשלום ולא שהתשלום ישלוט בנו. מה גם שתשלום בזמן עושה לנו סדר בתקציב החודשי, וגורם לנו להוצאה נמוכה יותר, אדם שלא משלם בזמן משלם הרבה יותר.

זכרו אם נתעלם החוב לא יעלם.

הכותב יהונתן שטרית הינו רואה חשבון ומאמן כלכלי | לתגובות וליצירת קשר: [email protected]

לכל הטורים של שלישי כלכלי בקול חי >>>
הטור הראשון: חשוב: נחוצה הדרכה כלכלית לזוגות צעירים
הטור השני: הרגע הגיע: כך נחסוך "אחרי החגים" בצורה יעילה
הטור השלישי: לוקחים הלוואה? הדבר שצריך לחשוב עליו רגע לפני
הטור הרביעי: קונים חכם: משל האמבולס כדרך לחיסכון בקניות