מחקר משותף של מכון כללית למחקר ואוניברסיטת הרווארד המתפרסם הלילה (30/10/2021) בכתב העת הרפואי המוביל The Lancetמספק הערכה מקיפה לגבי מידת היעילות של מנת החיסון השלישית נגד קורונה. מדובר במחקר יסודי אשר בדק במחקר תצפיתי את יעילות המנה השלישית של חיסון פייזר נגד וריאנט הדלתא, ועבר ביקורת עמיתים מקיפה.
במסגרת המחקר, החוקרים ניתחו בשיטות מתקדמות נתונים אנונימיים של 728,321 מטופלי כללית שקיבלו מנת חיסון שלישית לעומת קבוצת ביקורת שכללה 728,321 איש אשר קיבלו רק שתי מנות כחמישה חודשים או יותר לפני כן. נתוני המתחסנים שנבדקו הם בתקופה שנעה בין ה-30 ביולי עד 23 בספטמבר 2021, במקביל לגל הרביעי של הקורונה בישראל, במהלכו וריאנט הדלתא (B.1.617.2) היה הזן הדומיננטי בארץ.
ההתאמה בין קבוצות המחקר בוצעה בהתבססות על מערך נרחב של מאפיינים דמוגרפיים, גיאוגרפיים ובריאותיים הקשורים לסיכון למחלה קשה, למצב הבריאותי ולהתנהגויות בריאות. ההקצאה לקבוצות המחקר בוצעה באופן דינמי על בסיס סטטוס החיסון היומי וכ-198,476 אנשים עברו מהקבוצה הלא מחוסנת לקבוצה המחוסנת במהלך תקופת המחקר.
עוד באתר:
הממצאים העלו כי מנת החיסון השלישית: הפחיתה ב-93% אשפוזים הקשורים למחלת הקורונה; הפחיתה ב-92% מחלה קשה; הפחיתה ב-81% תמותה הקשורה לתחלואה בקורונה. כל זאת בהשוואה למטופלים אשר קבלו שתי מנות בלבד כחמישה חודשים או יותר קודם לכן, אלו שאינם מחוסנים כלל בסיכון גבוה הרבה יותר.
בנוסף, המחקר כלל גם ניתוח נוסף, ברמת האוכלוסייה, שמצא כי בכל קבוצת גיל, שיעורי ההדבקה בקורונה החלו לרדת כ-7-10 ימים לאחר שקבוצת גיל זו הפכה זכאית למנה השלישית. המתאם בין תוצאות ניתוח זה לבין תוצאות האנליזה הראשית, שבוצעו בשיטות שונות וברזולוציה שונה (רמת המטופל הבודד לעומת רמת האוכלוסייה) מגדיל את הודאות בכך שממצאי המחקר מדויקים.
ניסוי קליני שנערך לאחרונה על ידי פייזר ו-BioNTech כלל מדגם קטן יותר (10,000~ נבדקים) והעריך את השפעת החיסון על הדבקה ומחלה תסמינית, אך לא על תוצאות חמורות יותר. גודל המחקר איפשר גם הערכה מדויקת של יעילות החיסון על פני תקופות זמן שונות, תת-אוכלוסיות שונות לפי מין, גיל ומספר מחלות נלוות, לצד תוצאות חמורות שונות שהן נדירות יותר ולכן דורשות מדגם גדול יותר.
לדברי פרופ' רן בליצר, ראש מערך חדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר: "תוצאות אלו שמפורסמות הערב בעיתון המדעי ׳לנסט׳ מדגימות באופן משכנע כי המנה השלישית של החיסון יעילה ביותר במניעת תחלואה קשה ואשפוז עקב מחלת הקורונה בקבוצות גיל שונות ובתתי קבוצות שונות באוכלוסייה, שבוע לאחר קבלת המנה השלישית. תוצאות אלו חשובות ביותר ונותנות מידע מבוסס ומתוקף לכל מי שעדיין מהסס לגבי קבלת המנה השלישית – בישראל ובמדינות אחרות בעולם. זהו המחקר הראשון המתפרסם לאחר בקרת עמיתים שמעריך את היעילות של מנה שלישית של החיסון כנגד תוצאות חמורות תוך תקנון למגוון משתנים, לרבות מחלות נלוות וגורמים התנהגותיים".
פרופ' בן רייס, מנהל ה-Predictive Medicine Group בביה"ח לילדים של בוסטון וביה"ס לרפואה של הרווארד אמר: "עד היום, אחת הסיבות העיקריות להססנות בקבלת ההחלטה להתחסן במנת החיסון השלישית היה מחסור במידע לגבי יעילות החיסון. מחקר אפידמיולוגי קפדני זה מספק מידע אמין על יעילות החיסון במנה שלישית, שאנו מקווים שיעזור למי שעדיין לא החליט להתחסן במנה שלישית".
במדינות רבות נצפית כעת התעוררות מחודשת של מגיפת הקורונה למרות מתן חיסונים בהיקף נרחב. סיבות אפשרויות לכך הן שיעורי ההדבקה הגבוהים יותר בווריאנט הדלתא והחסינות הפוחתת של חיסונים שניתנו חודשים קודם לכן. לנוכח התעוררות זו, מספר מדינות מתכננות לתת מנת דחף שלישית ('בוסטר') של החיסון לקורונה.
המחקר התאפשר בזכות תרומת משפחת ברקוביץ' לשיתוף הפעולה המדעי בין הרווארד ומכון כללית למחקר (The Ivan and Francesca Berkowitz Family Living Laboratory Collaboration at Harvard Medical School and Clalit Research Institute). עורכי המחקר: מכון כללית למחקר: ד"ר נועם ברדה, ד"ר נעה דגן ופרופ' רן בליצר. אוניברסיטת בר אילן: פרופ' סיריל כהן. אוניברסיטת הרווארד (ביה"ס לרפואה ובי"ח בוסטון לילדים): פרופ' מיגל הרנן, פרופ' מארק ליפשיץ, פרופ' אייזיק כהנא ופרופ' בן רייס.
