הנגיף השקט: מבקר המדינה 2021 \ אריאל שרפר | דעה

האויבים האורבים בתוכנו 

בשנתיים האחרונות העולם כולו נוכח לדעת שהדברים המפחידים והמסוכנים ביותר הם אלה שלא ניתן לצפות מראש את הסכנה הטמונה בהם וכשהם מתפרצים בפתאומיות, החרדה גדולה בשל המחשבה שהאיום הגדול התורן נוכח בחיינו כבר הרבה זמן ואף אחד לא טרח לעדכן אותנו על כך. וחבל.

כששומעים בתקופה האחרונה את הוויכוחים המחלוקות ההשמצות והמריבות בין אנשים המצהירים כל הזמן שכולנו עם אחד אך יש לנו דעות שונות ולפעמים גם משונות- והכוונה בעיקר למה שקורה בכנסת ולא בשוק או בחילופי השמצות במסגרת מריבה על מקום חניה- כנראה שהסכנות הגדולות שכלל לא ידועות לנו אינן מתחבאות במרתפים נטושים באירן אלא דווקא פה קרוב מתחת (ולפעמים גם מעל) לפני השטח.

בעקבות האמירה המיותרת והמעליבה של חברת כנסת מהקואליציה (שאין צורך לכבדה ולהזכירה בשמה) שכינתה את חבר מפלגתה ימינה ח"כ עמיחי שיקלי "וירוס בכנסת ישראל" רק בגלל שהעז לא לחשוב כמוה, עלו בדמיוני עוד כמה נגיפים שקטים ומוחלשים האורבים בכל פינה ורק מחכים לרגע המתאים להסתער מכלאם כשור זועם ולעשות קציצות מכל מי שסביבם.

"וירוס השנאה"- נגיף שתוקף בהזדמנויות רבות מדי כך שיש רבים המודעים לקיומו ומאשימים אחרים שהם מונעים ממנו אבל משום מה הציבור בכללותו לא מתרגש ממנו יותר מדי ואפילו פוטר את התופעה החמורה בהתעלמות מוחלטת למרות שהחיסון ידוע לכל מאז שרבי עקיבא לימד את תלמידיו (שלמרבה הצער חלק מהם לא הפנימו ויישמו את המסר) ש- "ואהבת לרעך כמוך"- הוא כלל גדול בתורה.

למרבה הצער שומעים על הוירוס הזה יותר מדי בכנסת בנאומים של נבחרי הציבור החרדי הטוענים כי מפלגתו של מי שיושב כיום על הקופה הציבורית שטוענת בשמה שישראל זה בית מנוהלת על ידי דייר משנה שונא שיושב במרכז העצבים ועולה לחרדים על העצבים בכל החלטה מחדש. גם קבוצה לא קטנה של פוליטיקאים שפעם שלטו במדינה והיום נכנסים למליאה מכניסת ההנגדה(אופוזיציה בלעז), ובדרך-כלל גם יוצאים דרכה זמן קצר לאחר תחילת עוד דיון טעון, משוכנעים שמה שמחזיק כל-כך טוב את הקואליציה הנוכחית זה שנאה למי שעמד בראש קבוצת השלטון הקודם הרבה יותר מדי זמן ונראה כמי שמתענה בכל יום בתפקידו הנוכחי כיו"ר האופוזיציה, מתגעגע לדברי ימי בנימין(המשפטים בימיו כרה"מ שאמר ולא הפינה הזכורה לטוב שסגרה את הטור הזה בעבר), ומואשם על ידי הממשלה הנוכחית כמי שטרם נרפא בעצמו מווירוס השנאה הידוע.

כנראה שנגד הנגיף השלילי הזה בדיוק חובה להיזכר בתפילת רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל  שהפכה מפורסמת בזכות הזמר המרבה אהבת חינם פריד אברהם ששר: "אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם".

"וירוס העלבון"- הוירוס הזה משפיע על המציאות בהרבה תחומים וגורם לאנשים לשחרר את הלשון במהירות שיא בלי לחשוב ולומר מילים ומשפטים הפוגעים באחרים והם בהיותם אנושיים נפגעים וממהרים לגנות זאת מעל כל במה אפשרית, אך בד"כ בגלל שהצורך להעליב כל-כך חזק אלה שעשו זאת לא מסוגלים להתנצל אחר-כך. בדיון שהתקיים השבוע בכנסת פלט איש העסקים רמי לוי הערה מעליבה לעברו של חבר הכנסת אופיר סופר (SOFER ולא SUPER) ,שיתכן שהוא באמת לא הכי מוכר מבין חברי הכנסת שהיו באולם באותו הזמן אך הוא גם לא נבחר אתמול, ואמר לו "אני לא יודע מי אתה" ומיד אח"כ גם צעק עליו שהוא פופוליסט שלא עשה דבר למען הציבור וכל זאת כשהוא יושב בשולחן הדיונים מולו ולפני סופר יש שלט קטן עם הכיתוב "חבר/ת כנסת" כשרמי לוי הוזמן לדיון כאורח שחשב בטעות שהוא בעל-הבית . מיד לאחר מכן הוצא מר לוי מהדיון בכוח על ידי הסדרנים כיוון שחשב בטעות בשל וירוס העלבון שהוא בבסטה שהייתה פעם למשפחתו בשוק מחנה יהודה ולא בכנסת מול מצלמות. אם לשפוט לפי הוידאו שהופץ מדיון ועדת הכלכלה ח"כ סופר לא ספר את רמי לוי ולא נעלב ממנו, אך זו הוכחה לכך שיש פעמים שהצורך להעליב אחרים חזק כל-כך גם אם המחיר הוא להפסיד את זכות הדיבור בוועדה ציבורית חשובה ובמקרה של לוי להמשיך משם לחקירה על עלבון נוסף של הציבור בשל המחירים הגבוהים ועל כך בהמשך.

התרופה לנגיף הפוגעני היא להיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עושים מאהבה ושמחים בייסורים שעליהם נאמר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". תודו שעדיף להיות כצאת השמש בגבורה מאשר שגברים יוציאו אותך בכוח מהאולם.

"וירוס הקרדיט"- הנגיף המעצבן הזה גורם לכל מי שתרומתו למעשה מסוים מזערית לטעון כי מגיע לו כל הכבוד והערכה רבה מדי על כל מה שעשה למרות שבינו לבין עצמו הוא יודע שזה לא הרבה בהשוואה לאחרים שהיו שותפים למעשה ולפעמים כמה מהם גם יזמו אותו והוא רק הצטרף בדרך.

התופעה שכיחה מאד בהצלחות ובכישלונות המוזכרות בתקשורת בתהליך חילופי השלטון (שכידוע בישראל הוא מאורע נדיר בשנים האחרונות) אך גם בימים הרבים שאחרי השלמתו בפועל יש מי שלוקח בלי לשאול אף אחד את מלוא הקרדיט על הישגים של אחרים בלי שאף אחד נתן לו את האישור לכך ולפעמים גם בלי קשר שאין לו זכאות לקרדיט בשל היותו שקוע בחובות עד מעל לראש הממשלה.

פרשנות נוספת לווירוס הקרדיט אורבת בכל עסקת אשראי שלא לצורך שגורמת לאדם הרגיל לרכוש מוצרים מיותרים בהנחות מטורפות למרות שאינו זקוק להם בכלל ובכך לחרוג מכל מסגרת מגבילה אפשרית ובעיקר ממסגרת הקרדיט- שהוא אשראי בלועזית. בחודש הלועזי נובמבר, שימים מסוימים ממנו נצבעו בכלכלה העולמית בשחור בעיניים ומכונים "BLACK FRIDAY" (אפילו שהסיוט הצרכני הזה נמשך כמה שבועות), יש סכנה ממשית לשלום הבית והתקציב המשפחתי ומומלץ להצטייד מראש בחיסון סבלנות ואורך רוח ולגבש תכנית חיסכון למזרח התיכון. חשוב מאד לבחור נכון ותמיד לזכור לקחת פתק החלפה. שיהיה.

ואת ילדיה אחרונים

לקראת סוף השבוע הודיעו המומחים לענייני חיסונים בדרמטיות מיותרת (כיוון שההערכות היו ברורות לכל עוד לפני שהדובר שלהם פתח את פיו) כי רובם הגדול ממליץ למדינה לאשר מתן חיסון נגד קורונה גם לילדים בגיל חמש עד אחת-עשרה וכך החלה עוד פרשה בריאותית מדוברת שלא תרד מסדר היום הציבורי עד שפרשה חדשה תיפול מהשמיים או תעלה לדיון בכנסת או בבג"ץ.

רבים מתקשים להבין מדוע מדברים כל-כך הרבה על חיסוני ילדים בניגוד לחיסוני מבוגרים שעל פי הנתונים רובם התחסנו בלי להסס (ואלה שהיססו עשו זאת בעיקר מחוסר ידע ולפעמים גם סיכנו במזיד חיי אחרים אך זה לא הנושא כרגע אז נניח להם להפנים את הטעות ולהפוך לקמפיין לעידוד התחסנות).

ילדים משום מה זוכים בכבוד הגדול להיות אחרוני המתחסנים ובעין יהודית זו אולי פרשנות מודרנית לסידור הטור של משפחת יעקב אבינו לפני פגישתו את עשו אחיו ושומרי ראשו המרובים: "ואת לאה וילדיה אחרונים"- פירוש  רש"י: "אחרון אחרון חביב".

ילדים הם חביבים. ילדים הם מורכבים. הורים הם היסטריים. לכן כתבים מדברים הרבה על חיסון ילדים מעל גיל חמש ומתחת לגיל 12.

השורה התחתונה בסיפור המורכב הזה הוא שאת התרכיב המחסן נגד קורונה צריך לקבל במידה הנכונה במקום לדבר עליו ועל גישות לא נכונות.

מומחי הבריאות השאירו את ההחלטה להורים אז שיהיה בהצלחה ובבריאות להם ולילדיהם. ולכולנו.

מה המחיר 

מי קובע מה המחיר למוצר צריכה בסיסי בישראל?

מי החליט ולמה שהמותג הפרטי זול יותר?

למה אין מחיר קבוע והגיוני לכולם?

מדוע לא חוזרים למדיניות של סחר חליפין בכלכלת העולם?

מה ההיגיון שהרבה אנשים מקטרים שהכל יקר- ובכל זאת קונים?

האם תיתכן מציאות שרשתות שיווק יפצו את הצרכנים?

הרבה שאלות ותשובות אין בעגלה האישית-

ומי שרוצה החזרים ותלונות שייגש לקופה הראשית!

(עזבו, יש שם תור ארוך. בקניה הבאה בע"ה…)

"אמרי שרפר" והשבוע: משחקי-לשון על מבצעים והנחות ברשתות השיווק והמזון 

זוכה במשפט וקיבל כרטיס-אשראי חכם: זכאי להנחה (על המכשיר שמחייב)

תשלום מיוחד על עיתון: מס ערך מוסף 

תרם קידוש לבהכ"נ בשמחת-תורה: קנה בהקפה 

החלפת ארון-חשמל: מיתוג מחדש (במקרה שהמוכר ערבי: מיתוג מחד"ש)

מבצע החלפת נותני החיסונים ברובוטים: מחסני-חשמל 

קנו להם יותר מדי משחקים: מצועצעים 

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]