דרך חיים מובחרת: פרשת וישלח \ הרב נהוראי משה אלביליה

פעם שאלו אותי שאלה מעניינת:

"תגיד, היית רוצה לזכות בלוטו, באיזה מיליון שקל?"

"כן... עניתי, מי לא רוצה?"

"היית מקדיש בשביל זה 300 – 400 ₪ בחודש?

"למה? שאלתי".

"אתה רוצה לזכות או לא? ענה בן שיחי.

"כן.. אתה יודע, אבל אני לא יקדיש בשביל זה את החיים, אפשר לראות את זה כדרך חיים של התמכרות בזבוזית לשמה בכל חודש, ויש לראות את זה כשאיפה, הייתי מעדיף להישאר בגדר של שאיפה ולהקדיש את החיים שלי למטרות טובות יותר, כמו לדעת עוד ועוד תורה ולעבוד על המידות ואת זה להפוך לדרך חיים" עניתי.

בפרשת השבוע שלנו – מה הייתה דרך החיים שבה חי יעקב אבינו ע"ה?

הבה ונראה:

אומרת התורה הקדושה (לב,ח): אחר ששבו המלאכים אל יעקב ואמרו לו שעשו הולך לקראתו יחד עם ארבע מאות איש עמו: "ויירא יעקב מאוד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות".

מדוע יעקב פחד?

אומרת הגמ' בברכות (ד.): "ויירא יעקב – אמר שמא יגרום החטא".

וביארו במדרשים – שהחטא היה שביטל מצוות כיבוד ואם כל אותן השנים שברח מבית הוריו ועשו קיימה בכל מאודו".

וביאר בזה דבר נפלא ביותר הגאון הקדוש בעל ה"בת עין" ר' אברהם דוב בן דוד מאווריטש זצוק"ל וזה לשונו:

"ואפשר לפרש על דרך זה, הנה ידוע (אותיות דר"ע אות ב') שעיקר בריאת העולם היה בשביל התורה, שיקיים האדם את התורה ותרי"ג מצוות בסור מרע ועשה טוב, היינו רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה. ונגד זה נברא באדם רמ"ח אברים ושס"ה גידים, ומקור חיותם המה הרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, על ידי שמו הגדול, וכו', ועל זה הזהירה התורה "לא תוסיפו ולא תגרעו" על מצוות התורה".

ועוד אומר הרב:

"אמנם כל זה לא נאמר שלא יוסיף אלא בצדיק מתחילתו, שלא התגברו עליו בשום פעם תאוות זרות אשר לא לה' המה, וכל עשיותיו אפילו בענינים גופנים כגון באכילה ושתיה אינה לתאוה גשמית כי אם כל כוונתו רק לשובע נפשו לעבוד בכוח ההוא את ה', וע"ז נאמר (משלי יג,כה) וצדיק אוכל לשובע נפשו, ואינו צריך להפסיק ולמעט את אכילתו ולקדש עצמו במותר לו, כי אינו מתיירא מתאוה זרה, כי לא הורגל בה, אבל מי שמשוקע בתאוות זרות גשמיות , ופגם במידות הקדושים, ועל ידי זה  התגברו עליו החיצונים וממשיכים אותו לתאוות זרות אשר לא לה' המה, זה בוודאי צריך לקדש עצמו במותר לו ולעשות לעצמו סייג וגדר ולאסור על עצמו אפילו המותר מן התורה (בכדי לשבר תאוותו} בכדי שלא יבוא לעבור ח"ו על דברי תורה". [ועיין שם מה שתירץ].

והמסר מדבריו נפלא ביותר – הוא יעקב אבינו הצדיק פחד שמא הוא שכל ימיו פרש מן החטא והיה פרוש מתאוות גשמיות, שמא כרגע כשהוא בחו"ל ומול עשו הרשע, המצווה תשתלט עליו מחדש, לכן החליט לחצוץ לשני מחנות בשביל לא להיכשל!!!

ואם זו הייתה דרכו של יעקב אבינו אז מובן שזוהי דרך התורה ממש, דרך של קניינת קניינים בעוה"ז לה', ולא דרך של דבק לתאוות גשמיות!!!

וכך אמורה להיות דרך החיים שלנו, רוויה בשושני תורה ויראת שמים טהורה, כמובן כל אחד לפי דרגתו וכוחו!!!

ומוטל עלינו החובה תמיד לשמור על הדרך הזו בכל מאודנו ובכל נפשנו!!!

ומספרים (חומש להגיד,בפרשתנו) דבר נפלא: 

"הלכתי לצידו של החזון איש בשבילי בני ברק של הימים ההם, פרדסים נטועים בצידי הדרכים, חושך ופנס רחוב בודד האיר את הדרך הלילית. חלפנו לידו ליד הפנס. עברנו אותו, המשכנו מספר צעדים.

ואז החזון איש פונה ושואל אותי: אתה רואה ר' יעקב? כאשר היינו ליד הפנס ממש, כשהוא האיר מעל לראשינו – לא היה צל. ועתה כאשר התרחקנו מהפנס המאיר, מבחינים בצל של עצמנו, ואדרבה, ככל שאנו מתרחקים הצל גודל והולך. מה הפשט?

חייך החזון איש: כאשר האור מאיר, כשאור התורה מאיר. כאשר אור גדול מקיף את האדם- אין הוא רואה את עצמו, האני שלו לא קיים, אבל ככל שהוא מתרחק מהאור האני גודל וטופח!!!

ומה גורם לצדיק שלנו להתרחק ממהמידות הללו?

אין זה, אלא שפרש מדרך החיים המסורה לנו מדור ודור...

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

===

המאמר נכתב לרפואת בני יקירי ואהובי:

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

מור אבי דוד בן שמחה הי"ו.

מרת אמי יפה בת זוהרה תחי'.

בתושח"י.