סקר מיוחד שערכו המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בענין דימוי צה"ל בקרב הציבור חושף כי בעוד שהציבור סבור כי צה"ל ערוך ומוכן להתמודד עם האיומים הבטחוניים, וכי ההתנהלות של צה"ל בעת לחימה היא מוסרית, הרי שהציבור מביע אמון נמוך יותר בנוגע להיבטים "אזרחיים" בהתנהלות הצבא.
הסקר נערך לקראת הכנס השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה שייערך השבוע והוא מבוסס על 1,003 מרואיינים בגילאי 18 ומעלה.
עיקרי הממצאים:
עוד באתר:
פערים גדולים בעמדות הציבור ביחס לצה"ל בין הנושאים המבצעיים לנושאים האזרחיים: תופעה מובהקת העולה בסקר היא הפער בין עמדות חיוביות מאוד מצד הציבור לגבי הכושר המבצעי של צה"ל, לבין היחס לצה"ל בקטגוריות אחרות. כך, כ-80% מהיהודים נותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין על כושרו המבצעי ושיעור דומה מעניקים לו ציון טוב או מצויין על התנהלותו המוסרית בזמן לחימה. לעומת זאת, 43% נותנים לצה"ל ציון זה על מימוש השוויון; פחות משליש (31%) נותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין ביחס להתנהלות הכלכלית התקציבית, ורבע בלבד (25%) נותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין בנושא היחס לחיילים והטיפול בבעיותיהם.
ראוי לציין את ההבדלים בין הקבוצות השונות בציבור היהודי: רק 18% ממחנה השמאל נתנו לצה"ל ציון טוב או מצוין ביחס להתנהלות הכלכלית התקציבית, לעומת 28% במרכז ו-34% בימין.
רק 18% מהצעירים היהודים (בני 18-24) סברו שהיחס לחיילים והטיפול בבעיותיהם טוב או מצוין, למול 29% מגילאי 55 ומעלה שנותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין בתחום זה.
באופן מעניין – הציבור הערבי מעריך את ההתנהלות הכלכלית-תקציבית של צה"ל טוב יותר מהציבור היהודי. כך, 38% מהנשאלים הערבים סבורים שההתנהלות הכלכלית תקציבית של צה"ל טובה או מצוינת, לעומת 31% מהיהודים.
מודל הגיוס לצה"ל: לראשונה מאז תחילת המדידות בשנת 2017, שיעור התומכים בביטול צבא החובה ומעבר לצבא מקצועי עולה על שיעור המתנגדים. 47% מהציבור היהודי סבורים שיש לבטל את צבא החובה ולבססו כצבא מקצועי, בעוד ש-42% מתנגדים לכך. החרדים הם התומכים המובהקים ביותר בביטול צבא החובה ומעבר לצבא מקצועי (80%), ואילו הדתיים הלאומיים תומכים במעבר באופן הכי מצומצם מבין הקבוצות (32%). בתווך מצויים החילונים, אשר 47% מהם תומכים במעבר.
תופעה מעניינת, שעשויה להצביע על המגמות העתידיות בנושא זה, היא החלוקה הגילאית המובהקת בין התומכים למתנגדים. בעוד שבקבוצות הגיל עד 44 (יהודים) יש רוב גדול יחסית (54%-57%) למעבר מצבא חובה לצבא מקצועי, הרי שבקרב קבוצות הגיל 55+ פחות משליש מהנשאלים תומכים במעבר זה (31%-32%).
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "נתוני הסקר חושפים עד כמה המודל ההיסטורי של "צבא העם" הפך למונח שברירי במציאות הישראלית- שבה פחות ממחצית בני השמונה עשרה בישראל (כולל המגזר הערבי) אינם מתגייסים לצה"ל. העובדה ש- 47% מהציבור היהודי סבור שיש לבטל את צבא החובה ולבססו כצבא מקצועי היא בעייתית ועלולה ליצור משבר ביטחוני ומקצועי אמיתי. גיוס של טובי בנינו לצבא מקצועי יצריך מתן תנאים מרחיקי לכת, וגם הם לא ימשכו בהכרח את כלל הפוטנציאל האיכותי הנדרש לצה"ל. אנו עלולים להגיע למצב שבו משרתים מיעוט של אידיאליסטים, ולצדם מי שבחרו בגיוס כאופציה תעסוקתית שהיא בגדר ברירת מחדל. ברמה הכמותית, צבא מקצועי עדיין ידרוש אחוזי גיוס גבוהים, וזאת מבלי להתייחס לפער שיווצר במערך המילואים, שהוא העתודה האמיתית למצב של מלחמה כוללת.
האופציה של צבא מקצועי חייבת לרדת מסדר היום. מולה יש ליישם באופן מיידי את הורדת גיל הפטור לחרדים- מהלך שכבר התקבל בממשלה הנוכחית. חשוב להבין- בלי מודל צבא העם, לא ניתן לערוב לביטחון ישראל".
פנסיות למשרתי הקבע: הציבור היהודי חלוק בשאלה האם כדי לשמור על כוח האדם בשירות הקבע בצה"ל, יש לאפשר למשרתי הקבע לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר מהנהוג בשירות הציבורי (45% תומכים מול 43% מתנגדים). אולם, מעל מחצית מהיהודים (56%) מסכימים עם הטענה כי אם תהיה הפחתה בתנאי השכר והפנסיה של משרתי הקבע, אנשים טובים לא יישארו בצבא הקבע והביטחון ייפגע, לעומת כשליש שאינם סבורים כך.
קרבה או נתק במערכת הערכים של הפיקוד הבכיר והציבור הרחב? כחלק ממגמה בשנתיים האחרונות, 55% בלבד מהציבור היהודי סבורים שמערכת הערכים של הפיקוד הבכיר בצה"ל קרובה למערכת הערכים של הציבור הרחב, ירידה מ-71% אשר היו סבורים כך בשנת 2019. גם כאן נמצא הבדל בין המחנות הפוליטיים (יהודים): בקרב מצביעי המרכז שני שליש סבורים שמערכת הערכים של הפיקוד הבכיר קרובה למערכת הערכים של הציבור הרחב, בעוד בקרב מצביעי הימין והשמאל (כ-53% מכל אחת מהקבוצות) סבורים כך.
משפט ומוסר: רוב גדול (77%) מהציבור היהודי ו-35% מהציבור הערבי, מעניקים לצה"ל ציון גבוה ביחס להתנהלותו המוסרית בלחימה. עוד בהקשר זה, כמעט שלושה רבעים מהיהודים (72%) חושבים כי ההקפדה על החוק של הפרקליטות הצבאית מגבילה את צה"ל ומקשה עליו לעמוד במשימותיו הצבאיות. בנושא הזה הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים במיוחד: יש רוב גדול למסכימים עם טענה זו בימין (81%) ובמרכז (69%), לעומת מיעוט בשמאל (33%).
בהמשך לקו זה, רק 36% מהציבור היהודי סבורים שיש להקפיד על הוראות הדין הבינלאומי גם אם הדבר פוגע במידה מסויימת באיכות הביצועים המבצעיים. בפילוח לפי מחנה פוליטי עולה כי רוב בשמאל (70%) תומכים בכך, לעומת 29% בימין, ו- 43.5% המשתייכים למרכז.
סקר צה"ל בראי החברה הישראלית נערך על-ידי מרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/9-4/10/2021, רואיינו 804 איש ואשה בשפה העברית ו-199 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.15%± ברמת ביטחון של 95%.
