שר המשפטים גדעון סער יעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה את התוכנית החדשה של משרדו שמבקשת לשנות את הכללים הנוכחיים ולהתאימם לנהוג במדינות מתקדמות בעולם. השינויים שיתבצעו יסייעו בהפיכת פעילות במסגרת שותפויות בישראל לכדאית כמו בשאר מדינות מתקדמות בעולם.
כמו כן הצעת החוק לתיקון פקודת השותפויות נועדה לצמצם את הנטל הבירוקרטי המוטל על שותפויות ולהגביר את הוודאות המשפטית ביחס לפעילותן.
התיקון המוצע הוא ראשית התהליך של התאמת הדין בישראל לנהוג ולמקובל בעולם ובתאגידים אחרים. בישראל רשומות כיום למעלה מ-11,000 שותפויות. אבל למרות שכלי ההתאגדות בשותפות הפך פופולארי בישראל, בין היתר עבור קרנות הון סיכון, הדינים העוסקים בשותפויות, נותרו מיושנים.
עוד באתר:
בנוסף, בעשורים האחרונים דיני השותפויות בעולם ודיני התאגידים בכלל עברו שינויים משמעותיים, אולם בישראל הדין החל על שותפויות, שמקורו במשפטי המנדטורי, כמעט ולא התעדכן והוא כולל נטל רגולטורי שאינו נדרש ואי ודאות משפטית מסוימת, ועם כך הצעת החוק באה להתמודד.
התזכיר כולל את התיקונים הבאים:
1. הסכם השותפות: מוצע לבטל את חובת השותפות למסור את הסכם השותפות לרשם השותפויות ולקבל את אישורו להסכם ולכל שינוי בו. החקיקה הנוכחית גוררת עיכובים, מטילה נטל בירוקרטי מיותר על הסכם פרטי בין השותפים, ומעודדת יצירת מעקפים כדי להימנע ממסירת ההסכם לרשם.
הוראה כזו, המתנה אפילו את תיקונו של הסכם השותפות באישור הרשות המינהלית – לא קיימת בשיטות משפט מפותחות אחרות. לפיכך, מוצע לבטל את החובות האמורות, תוך קביעת הוראה שתגן על זכותם של שותפים מוגבלים לעיין בהסכם השותפות.
2. ביטול הפרסום ברשומות: החקיקה הנוכחית מחייבת פרסום ברשומות של פרטים שונים הנוגעים לשותפות. מדובר בהוראה ארכאית שאינה משיגה באופן מיטבי את מטרת הפומביות שהיא נועדה להשיג ומייצרת עלויות מיותרות לשותפויות ולמדינה. לפיכך מוצע לבטל את חובת הפרסום ברשומות ולהמירה בפרסום באתר משרד המשפטים. תיקון זה ישווה את דיני השותפויות למצב המשפטי ביחס למרבית התאגידים האחרים.
3. מעמדם של השותפים המוגבלים: בישראל רשומים היום כ- 30,000 שותפים מוגבלים. הפקודה הנוכחית כוללת הוראה קצרה האוסרת עליהם להשתתף בניהול השותפות וקובעת כי סטייה מהוראה זו עלולה להביא שותף מוגבל להיות אחראי לכלל חובות השותפות. הוראה לקונית זו מותירה את השותף המוגבל (למשל, משקיע פסיבי בקרן הון סיכון) בחוסר ודאות משמעותי ביחס לפעולות שבגינן הוא מסתכן בנשיאה בחובות השותפות.
אי הודאות עלולה להרתיע שותפים מוגבלים – למשל, להרחיק משקיעים זרים מלהשקיע דרך שותפות הרשומה בישראל. בעוד שמדינות שונות, כגון אנגליה או מדינות בארצות הברית, הסדירו סוגיה זו כדי להקנות ודאות מסוימת לשותפות, בישראל הדין מותיר מרחב ניכר של אי ודאות.
לפיכך, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע סוגי פעולות שלא ייחשבו כהשתתפות בניהול. הוראה זו גם תאפשר לייצר ודאות באופן המותיר גמישות לעדכון הכללים, כנדרש בתחום ההולך ומתפתח.
