ועדת החוקה החלה לדון במתווה הכניסה והיציאה מישראל בעקבות הזן החדש "אומיקרון". במקביל לדיון, לצד תיירת מאומתת לווריאנט, נבדק חשד ל-7 מקרים נוספים.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה) פתח את הדיון: "החשש מזן חדש של קורונה שבשלב זה ידוע שהוא מדבק יותר. זהו הדיון הראשון שמקיימת הכנסת על התמודדות מערכת הבריאות עם הנגיף החדש, אני רואה בדיון דיון פותח ומתכלל בכנסת, בכל הנוגע להתמודדות עם הנגיף החדש. רק לפני כשבועיים גורמי הממשלה השונים תרגלו תרחיש מן הסוג הזה, של הופעת ווריאנט חדש שיש לו מקדם הדבקה גבוה יותר, ואיום על החיסונים, טוב שהממשלה תרגלה תרחיש כזה והתוכניות תוכננו מראש, חלק מהצעדים נשענים על אותו תרגיל.
הגישה של הדיון בעיני היא לגבות את מערכת הבריאות ורצון להמשיך את החיים במדינת ישראל, ומצד שני לפקח ולשמור גם על זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים. עד כה לוועדה היה תפקיד חשוב בטיוב של החלטות הממשלה, זה התפקיד שלנו, ולצד כך להציב גבולות כשצריך, מתוך עמדה בסיסית שמחזקת את מערכת הבריאות והממשלה לשם בריאות הציבור.
עוד באתר:
אני חושב שהגישה של הממשלה כפי שהוצגה אתמול בדיוני הקבינט, של צמצום הכניסה לישראל על מנת להבטיח שלא יהיה כאן שטף של כניסת אנשים הנושאים את הווריאנט החדש, על מנת לשמור את שגרת החיים בישראל עד כמה שניתן, זו גישה נכונה, אמליץ לחבריי לתמוך בגישה הזו עד כמה שהיא מתבטאת בתקנות, כמובן עם האיזונים הנדרשים.
אני רוצה לציין את החשש הכבד שלנו בכל הנוגע לשימוש אמצי השב"כ במדיניות האיכונים, אבקש לשמוע הבהרות, הרצון להשתמש באלה מצריך תקנות הוראות חירום, דבר המטריד שלעצמו. קיבלנו מהממשלה שזה יעשה לימים ספורים בלבד, כדי להסדיר את החקיקה, אך לצד הפן המשפטי, עצם השימוש בתקנות הללו הינו מאוד חריג, והוא מעורר שאלות. נבקש תשובות לשימוש בכלי המאוד חריג הזה, ולשמוע כיצד הממשלה מתכוונת להשתמש בו במסורה, ככל שיהיה שימוש בכלי הזה".
ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור: "הווריאנט הזה התגלה לפני מספר ימים, אופיין כייחודי ואחר. ככל הנראה התפתח לראשונה באמצע אוקטובר. אצל האדם הראשון שהתפתח אצלו, זוהה ברצפים בדרום אפריקה, בהון קונג בחוזרים מדרום אפריקה. הוא מאוד מטריד, בגלל שיש לו שלל מוטציות מאוד חריגות, בדיוק במקומות האסטרטגים מהם אנחנו דואגים. אנחנו רואים 15 מוטציות במקום הזה, חלקן הוא חולק עם ווריאנטים אחרים. מבחינה ביולוגית מדובר בזן חדש, לא איזה תת של דלתא, הוא תת של אחד הזנים הקודמים.
מה שאפילו יותר מדאיג זה האפידמולוגיה – התפשטות מאוד מהירה בדרום אפריקה, עלו מספר המקרים שם מ-200 ל-2000 בעשרה ימים. במספר ימים הוא הפך להיות 75 אחוז מהרצפים במדינה. זיהו שכבר בבדיקת PCR רגילה ניתן לזהות חשש לזן הזה, ואז בדיקה שבודקת את חלבון הs- יכולה לזהות את הדבר הזה.
אתמול היו בדרום אפריקה 3,200 חולים, קפיצה מ-2000 ביום קודם. ויש לשים לב שהם לא מרצפים את כל החולים.
פוטנציאל ההידבקות הוא מאוד גבוה, מתוך 600 נוסעים בטיסה מדרום אפריקה להולנד נדבקו 62 איש, זה משהו שהוא מאוד מאוד מהיר. אנחנו יודעים שיש גם מקרים של תחלואה במחוסנים, המחוסנים חולים קל, את זה אנחנו יודעים.
אנחנו לא יודעים עדיין השפעה מהותית בתמותה, יש הכפלה של התמותה בדרום אפריקה מוקדם יותר החודש, אבל לפעמים יש את זה בדרום אפריקה ואנחנו לא יודעים אם זה קשור לזה.
בארץ, נכון לשלשום ידענו על מאמותת אחד – חוזרת ממלוואי, תיירת. יש עוד 7 מקרים חשודים. חלקם חוזרים מחו"ל וחלקם מהארץ, אנחנו לא בטוחים שזה מייצג את הווריאנט, אנחנו עוקבים אחרי זה.
יש מקרים שונים חשודים לווריאנט ברחבי העולם, אנחנו ממליצים על הגבלת יציאה למדינות אפריקה, פרט לצפון אפריקה כי נראה שהן יותר רחוקות מהמוקד כרגע, אבל הדבר הזה מתפתח ונתאים את ההתנהלות. כרגע ההגבלה זה לא לכל אפריקה כדי להמעיט בפגיעה. לצד כך, מכל המדינות יש איסור כניסה לישראל, לזרים.
לגבי התיירת ממלוואי, היא הייתה מחוסנת ולכן החיוב הוא בידוד עד לקבלת תשובה שלילית או עד 24 שעות, והיא יצאה אחרי 24 שעות. היא לא הייתה זמינה ולקח לנו מספר ימים לאתר אותה, אחרי שהתקבלה תשובה חיובית לבדיקת PCR בארץ. כל האנשים שנוחתים בנתב"ג מחוייבים בבדיקה שלילית קודם לטיסה לכן ועדיין אנחנו רואים תשובות חיוביות. היא נסעה לאילת. הקושי שלנו עם תיירים הוא כי אין לנו פרטים, לכן אנחנו חושבים שיש בשלב הראשון לעצור את הכניסה.
אנחנו מבקשים מכל החוזרים מהמדינות האלה להיכנס לבידוד במלונית עד לתשובה שלילית ראשונה, במידה וכל המטוס שלילי אז יכולים להמשיך את הבידוד בבית, במידה ויש חולה במטוס אז כולם יתבקשו לבידוד במלונית.
אין שום רצון או מטרה לעשות שימוש באיכוני שב"כ כפי שנעשה בעבר, אלא רק לצורך הווריאנט, אלא כדי לזהות מגעים אקראיים שהאדם עצמו אפילו לא יכול לספר עליו, דוגמת האנשים שנסעו עם אותה תיירת באוטובוס. יש לנו שמות של 16 מתוך 28 אנשים שנסעו אתה באוטובוס, יכול להיות שהם נושאים את הווריאנט, ואנחנו לא יודעים עליהם והם לא מודעים לזה. אנחנו צריכים למצוא את 12 האנשים האלה בצורה מדויקת ומהירה. היו לה לא מעט מגעים בדרכים אחרות. כך אנחנו צריכים לאתר מגעים שישבה במסעדה ושעמדה בתור, את המגעים האלה אני צריכה לזהות".
