נגיף הקורונה אמנם בס"ד בדעיכה אולם הוא לא הלך לשום מקום. אותותיו ניכרים במערכת החינוך ובשאר המערכות הציבוריות וטביעות אצבעותיו נמצאות כמעט בכל מקום. בעוד שעבור הילדים הרגילים החזרה לשגרה היו תחת מגבלות והנחיות מתחלפות קלילה וטבעית, עבור הילדים המיוחדים מדובר בעוד התמודדות כמעט בלתי אפשרית. גם אנשים 'רגילים' מתקשים לסגל לעצמם שגרת חירום, עבור ילדים מיוחדים הדבר קשה שבעתיים.
קודם כל הקושי המובנה לשלוט על מצוקות אישיות, אך גם הקושי ליזום פעילויות אחרות ולהעסיק את עצמם מבלי להעצים את המתח סביבם בבית ומחוצה לו. ועל הכל גוברת תחושת הבדידות המאפיינת משפחות לילדים בעלי מוגבלויות לאורך כל השנה ובתקופת הקורונה היא מקבלת עצימות יתר. לפי נתונים רשמיים, כ-258 אלף ילדים עם מוגבלות חיים כיום במדינת ישראל. כל תלמיד עשירי במערכת החינוך הוא ילד עם מוגבלות. אלו ילדים הנמצאים בכל קצוות הקשת המגזרית, הגיאוגרפית, הדתית והסוציו אקונומית.
אמנם המודעות הציבורית לקידומם של אנשים עם מוגבלות הולכת וגוברת, אך עדיין עומדים בפני החינוך המיוחד אתגרים רבים. אחת הסוגיות המרכזיות שעולות בשנים האחרונות לחיזוק הילדים המיוחדים היא הפעילות ההתנדבותית הקיימת מחוץ לכותלי מוסד הלימודים. הרב יוסף גלאס, יו"ר ארגון 'לב לרפואה' המטפל בילדים בעלי מוגבלויות סביב השעון יצא לחדד את הצורך בהעצמת הפעילות החשובה לטובת הילד המיוחד.
עוד באתר:
"בשל מגפת הקורונה מאות ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים נותרו במשך שנה תמימה ללא מסגרות, וודאי לא מסגרות משלימות אחר הצהריים. הילדים הללו ישבו בבית במשך שעות ארוכות מתוסכלים ואף אחד לא שמע. אף אחד לא ראה", הוא אומר לרגל יום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שצוין בשבוע שעבר. "מדובר בתהליכים מורכבים של הוצאה מהבית למסגרת חוץ־ביתית – הליך שהוא בלאו הכי מורכב מבחינה רגשית ומשפחתית – אך אלו נגדעו באמצע והותירו את ההורים חסרי אונים. אלו היו הקרבנות השקטים של הקורונה ואיש לא פצה פה", הוא אומר.
כעת, הוא מספר, ארגון 'לב לרפואה' אוסף את השברים ומחדש את הפעילות באמצעות הקמת מועדוניות חדשות ברחבי הארץ לטובת הילד המיוחד, העצמת הפעילות במועדוניות קיימות לצד הפעלות מיוחדות בחג החנוכה ובסופי שבוע במסגרת גרעיני פעילות התנדבותיים שונים ברחבי הארץ. כמו כן ארגון 'לב לרפואה מקיים גם נופשונים להורים ולילדים המיוחדים.
"אסור לנו כחברה להותיר מאחור את הילד המיוחד. חובה להאיץ עבור הילדים המיוחדים את החזרה לשגרה", הוא אומר. הרב גלאס סיפר על השינוי הציבורי שהוא רואה במודעות הציבור לילד המיוחד. "הסטיגמות, הפחד והבורות מהאחר הם אכן הסוגיות המאתגרות ביותר, ואנחנו בהחלט רואים שינוי מבורך. כולם רוצים להרגיש מאושרים. הדרך היא אולי שונה, אבל לכולנו אותם צרכים ואותם רצונות, להיות חלק מהמרקם האנושי".
