"החידוש של נתי": פרשת ויגש \ הרב אפרים אפשטיין | האזינו

כשעברתי על פרשת השבוע נתקלתי בתחילת הפרשה בתאור של תגובת אחי יוסף,
מיד לאחר ששומעים מפיו את המילים
"..אני יוסף העוד אבי חי..".

התורה מסכמת את תגובתם ב 8 מילים.
"ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו"

בהסבר הפשוט "מפניו" הכונה "ממנו".
האחים מתביישים ממנו- מיוסף.

אבל אז נזכרתי בנתי,וחשבתי על פשט חדש.

את נתי הכרתי לפני 17 שנים.
הוא היה מאלו שאני מכנה "הנערים השקופים".
הוא לא היה טוב מידי ולא גרוע מידי.
הוא לא היה מידי טוב,כך שלא ציפו ממנו ליותר מידי
והוא לא היה גרוע מספיק,כך שמישהו יקח אותו כפרוייקט.
בנוני מינוס- מקום טוב באמצע.

לפני כשנה בערך הגעתי לישיב"ק מסויימת כדי לשוחח עם המשגיח על אחד מהנערים שלומד שם.
השיחה היתה טובה והרגשתי שיש אוזן קשבת.

לאחר שסיימנו את הנושא,פנה אלי המשגיח ושאל אותי,אתה זוכר אותי ??
לי לא היה לי מושג מהיכן אני אמור לזכור אותו.

לימדת אותי פעם,כך הוא אמר,לפני 17 שנים
ואני…לא היה לי מושג.
לא הצלחתי לזהות.

נתי..אתה לא זוכר את נתי….

אני התביישתי,לא ממנו,
מעצמי.
זה היה אותו נתי ה"השקוף".
אני לא זהיתי את הפנים שלו.
לא העלתי בדעתי שאותו משגיח- הרב נתנאל.. הוא אותו נתי..
לא האמנתי שנתי…יכול להיות הרב נתנאל…

בתחילת הפרשה כשיהודה ניגש ליוסף ומנסה לשחרר את בנימין,להכנס תחתיו.
יהודה,לפי איך שהתורה מספרת, לא מעלה בדעתו שהשליט איתו הוא מדבר ,הוא יוסף.

כבר בפרשה הקודמת,בפעם הראשונה שהאחים נתקלים ביוסף,אומרת התורה,
"וירא יוסף את אחיו ויכירם… והם לא הכרהו"

הם לא מעלים בדעתם שהשליט שעומד מולם הוא יוסף.

רש"י במקום אומנם מביא שהם לא הכרהו זה משום שכשיצא מהם היה ללא חתימת זקן ועכשיו בא בחתימת זקן.

אבל…הרי ידוע המדרש שמספר שהם ירדו למצרים ונכנסו ב12 השערים כדי לחפש את יוסף,
אז האם הם לא לקחו בחשבון שתהיה לו חתימת זקן ???
ויתרה מכך,הרי בתחילת פרשת וישב על המילים "כי בן זקונים הוא לו" ,מביא רש"י
'שהיה זיו איקונין שלו דומה לו'.
יוסף היה דומה ליעקב,אז מה בכך שיש לו זקן?
הוא ממש צריך להזכיר להם את אביהם יעקב וכך יזהו אותו מיד ??

אתם זוכרים את נתי..- הרב נתנאל…??

האחים אומנם מחפשים את יוסף.
אבל הם לא מעלים בדעתם שהחלומות שהוא חלם יכולים להתגשם.
הם מחפשים אותו בשוק העבדים,לא בבית המלוכה.

גם כשהוא עומד בפניהם,הם לא רואים.
כי שם הם לא מחפשים.

"…ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו"
יתכן שהכונה היא ל"פניו" ממש.
אין הכונה שנתביישו ממנו אלא ממש מהפנים שלו.

הם מתביישים מפניו – מתוי פניו.
הרי אלו הפנים של יוסף.
איך לא הבחנו בזה קודם ???
למה לא הצלחנו לזהות את תוי הפנים של אח שלנו??
איך היינו בטוחים בדעתנו שחלומותיו הם חסרי פשר ??
איך לא חשבנו לחפש גם בבית המלכות ??

הדברים האלו מזכירים לי סיפור על אותו אחד שראו אותו מסתובב ברחוב הלוך ושוב כשעיניו משוטטות על המדרכה.
הוא היה נראה כמי שמחפש חפץ שאבד לו.

אחד מהעוברים ושבים שהבחין בו,פנה אליו ושאל, מה אתה מחפש? מה נאבד לך?
הא…,הוא ענה,נפל לי השעון.

השעון?השיב לו השני, היכן בערך הוא נפל ? אני יעזור לך לחפש.

הוא -השעון, נפל לי ברחוב הסמוך.. ,ענה אותו אחד

ברחוב הסמוך? המשיך השואל להקשות
אז למה אתה מחפש כאן ??

"כי ברחוב הסמוך" ,כך הוא ענה," אין תאורה,חושך מוחלט,אז באתי לחפש באור".

לפעמים לא מוצאים בגלל שלא מחפשים במקום הנכון.

ההצלחה של הילדים, האושר,השמחה,המשמעות
אני תוהה האם אולי לפעמים אנחנו מחפשים היכן שיש אור- היכן שנוצץ ,זמין וקל
במקום לחפש במקום ששם הם באמת נמצאים ??