וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה, וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹקים בָּזֶה וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם:
ומקשה רבינו האור החיים הקדוש, והלא היו יושבים לפניו ללמוד תורה במשך כמעט שבע עשרה שנה, ואיך שואל עליהם 'מי אלה'???
ויש לומר, שבוודאי ידע יעקב אבינו מי הם. אבל נתכוין לשאול את יוסף קודם הברכה מי הם, כי נתכוין בזה לעורר אהבת האב על הבן קודם שיברכם כדי שתהיה הברכה בתגבורת האהבה והחיבה, ולזה שאל 'מי אלה', כדי שישמע מפי בנו יוסף החביב אצלו לומר 'בני הם'.
עוד באתר:
וכן מצינו אצל משה רבינו, שלפני שהתחיל לברך את ישראל, שיבח את מעלתם שהם גורמים השראת השכינה בישראל על ידי לימוד וקבלת התורה.
וכמו שכתב שם רבינו הקדוש וזה לשון קודשו: 'והכוונה בכל המאמר, להעיר מעלתם להרבות בברכתם כי ראויים הם לברכה, וזה מדרך הרוצה לברך בכל לבו לעורר הדברים להלהיב הלב לברך בכל לבו, וכן תמצא שעשה יצחק כשרצה לברך יעקב היה מקרבו אליו ואמר לו 'גשה נא ושקה לי בני', וזה מדברים המעוררים'.
וכך מצינו בדברי הנביא ירמיה שאמר 'הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'.
כלומר, שעצם הזכרת שמו של ישראל לפני ה', מעורר רחמים, שאז מתעורר ביותר אהבתו של הקדוש ברוך הוא אלינו.
ויש להוסיף מה שמובא בשמו של רבינו הקדוש, ששאל בפסוק זה, מדוע נמשלנו דוקא ל'ילד שעשועים', ואיזה מידת הרחמים מיוחדת יש בכך???
וביאר רבינו הקדוש, שהדרך הוא שילדים קטנים גם כשהם מטונפים ומלוכלכים משיירי אוכל או שאר דברים מאוסים, ההורים מחבקים ומנשקים אותם למרות שהילד מלוכלך ומטונף, ואילו לילד גדול מלוכלך לא עושים זאת.
ועל כן קרא לנו השם יתברך 'ילד שעשועים' כילד קטן החביב לאביו. לאמר לנו, אף על פי שמלוכלכים אתם בעוונות ופשעים, בכל זאת חביבותכם עדיין לפני.
[אור החיים ויחי פרק מח פסוק ט. וזאת הברכה פרק לג פסוק ב. מאור החיים – לתלמיד רבינו, עמ' כה]
