וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה:
שואל רבינו האור החיים הקדוש מה הכוונה באומרו 'והתייצב לפני פרעה', שהיה לו לומר 'השכם בבוקר ואמרת אל פרעה'.
ומתרץ רבינו הקדוש, שיש בזה ציווי נוסף למשה רבינו, הואיל שטבעו של משה היה להרכין את ראשו לכל אדם, כדרך השפלים, לזה אמר לו ה' שלפני פרעה לא ינהג כן, ולא ירכין ראשו וקומתו כדרך העומדים לפני הגדולים, אלא כגדול העומד לפני קטן, שכבר עשאו ה' למשה, רבון ושליט עליו.
עוד באתר:
ולמדים מזה על 'ויגבה לבו בדרכי ה", שכשצריך להתייצב נגד רשעים, וצריך לומר את דבר ה', אסור להתנהג בשפלות וענווה, וצריך ללכת עם כל העוצמה.
וכך כותב רבינו הקדוש בפרשת דברים, וזה לשון קדשו: 'תנאי הענוה, שלא ישתמש בה להרחיק תוכחות על עון, אם יראה איש עובר פי ה', ויאמר מי אני ומי ביתי להוכיח אנשים גדולים, אלא צריך להוכיח לצד חיוב בערבות… שיצטרך להוכיח על עון לקטון וגדול, ולא ישתמש בענוה בענין זה'. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים וארא פרק ח פסוק טז. דברים פרק א פסוק א]
